עֲטוּלִית
1, ת"נ,— אולי ערומה, ובהשאלה שוממה: אליך שורק הנטועה בקרן בן שמן מבחר קרוחיות ועטולית כולה זרע עלי עין פאורות שלחתה (רש"י, תשו', קבוצ' קונטרס' א).
1 [בערב' עַ'טַל, עַטַל, غطل, عطل, היה ריק, היתה בלי תכשיטים; הלך בטל; ובבנין הכבד עַטִּל, גם הֵשֵם ארץ מיושביה. או הוא כמו ערטל בארמ' שפרושו ערום.]