°, ש"נ, — סגֻלת העליון, — א) במובן חמרי, גֹבה, רוּם, מקום גבוה, Höhe; hauteur; height: ונאמר שהטבע הוא התחלה מה לתנועה מה שהוא ומנוחתו בעצם ולא במקרה ר"ל שהוא יניע האבן אל מקום מה וכו' לא כהנעת הבנאי לאבן אל עליונות הגג והנחתו אותה בה (ראב"ד, אמו"ר 14). ומזה נאמר בעליונות והגובה (ר"י א"ת, השרש', עמק).ואמנם הכוונה בזה הפרק כי רם ונשא אין ענינו המובן ממנו עליונות מקום אבל עליונות מעלה (ר"ש א"ת, מו"נ א כ). ולפי שיש לגלגל עליונות מקום זה על זה ושנוי מצד תנועתם בפאות העולם ימצא השנוי בין הענינים הנמשכים אל העצם כעושר וריש וכיוצא בם (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמידים, נד:). ובבא העשן ההוא על עליונות מוח הראש אז הוא בתכלית עלייתו (ר' מנחם בר זרח, צידה לדרך, מו.). כי הנה לא ייוחס דבר לשמים להיותו בעליונות האויר אלא להיות התחלתו מן השמים (ר"א אברבנאל, פי' התורה, בשלח, ענין המן). מדברי מעלתו בענין קשקשים נראה שהקשקשים גורמים ששוכנים באויר בעליונות המים ואינו כן (חתם סופר, יו"ד עה). — ב) במובן רוחני, רוממות, חשיבות עליונה, Hoheit; sublimité(y), grandeur: אמר החבר וכי אנחנו דוחים שיש לעליונות מעשה בארציות (ר"י א"ת, הכוזרי ד ט). גלות לבני אדם שרוממות השם ועליונותו בכל מיני העליונות הן עליונות מציאות הן זולתו וכו' (ר"ש א"ת, יקוו המים יב). ואבינה בעליונותם המופלא ממני (ר' ידעיה הבדרשי, בחי"ע יב). וזהו שאמר ולתתך עליון והורה עליונותם ועלויים בשלשה דברים וכו' (ר' אברהם שלום, נוה שלום י ה, קפ:). וירא וירץ לקראתם להורות כי בראשונה נשא עיניו והבין בעליונותם המופלא (ר' אברהם סבע, צרור המור, וירא, יט:.). ויש דעה בעליון ששללו ההשגחה מעולם השפל מצד עליונותו (ר"א בר' אליה הקראי, עץ חיים פה). וכפי גדולת נושא שבו הן בתכלית העליונות (כתב מיץ, ספר אילם ליש"ר מקנדיאה). על כן שמתי פני כחלמיש לקדם פני עליונותו (כתב זרח ב, שם). ראיתי לבדי באספקלריא המאירה מה שלא ראתה עינם של אלה החכמים המדקדקים אשר אין ערוך אל עליונותם מערכי השפל והנמוך (רש"פ, יריעת שלמה א, הקד', ב.).