קל לא נמצא

— פִע',* עִסָּה, — כמו עָסַס, דחק ולחץ: ועוד שמע קליה דערבי דאמר לחבריה מה את מכסה בי והיה רוצה לומר מה את מעסה בי דכתיב ועסותם רשעים כי יהיו אפר (מד"ר בראש' עט). — ובסהמ"א: שהעור הוא מתקבץ אל המאכל ומעסה אותו ודוחהו למטה (אבי הרלב"ג, שעה"ש ט, עג:). ואם תרצה לעשות (להגרב שבעין* דבר זולת הכויה היותר נכון שתעסה ותוציא מה שיש בו ואחר ירוחץ ביין (קאנון ג ג ב ז). ובקרום החיצון אשר הוא אל מראק יש תועלות כי הוא מעסה האיצטומ' בתנועת העצלים עמו (שם ג יג א א). ויעסה הרוחות הנופחות שיצאו שלא ילאו המעים ויעזור על הלידה (שם). דע כי הבליעה תהא בושט בכוח מושך ימשוך המאכל בפתילים ההולכים באורך ויעזרוה הפתילים וכו' ויעסוהו למטה (שם ג יג א ג). ואמר הפיטן: כי קהלך עסה בכל צרה ודריסה (זכור את אשר, יוצ' שבת זכור). שמעו עמים וששו ואתנו באפר עסו תבא תתן להם גמולם כעשו כמה שגזלו והחמיסו (הכל אנחו במבוכה, יוצ' שבת איכה, מחז' איטל' א, קסד.). בעבור חרון כעסיך קורות הזמן תעסיך תכלם מפני רוע מעשיך ותתן חשבון לפני עושיך (ר' עזרא הבבלי, תוכח' מוס' ח, מ.). — ואמר המשורר: עופר תנח אודם שפתיך מגדי ועשות שדך אשכר (רמב"ע, התרשיש, ב ג).

— פֻע',°עֻסָּה, — שעִסּוּ אותו: וכאשר השתנה מראה וכו' יעוסה באצבע או בכלי עד יפתח ויוציא המוגלה (נרבוני, או"ח, בחליי החזה א, ביהמ"ד שכטר). והיא (העגלה) משני עורות הפנימי שבה פתיליו באורך למה שידעת מצורך המשיכה ולכן תעוסה האיצטו' בעת הבליעה (קאנון ג יג א א). בהיות מורסא בטחול מונעת יציאת הרוח בעת שלא יעוסה עליו (שם יו א א).