עֲצֻמָה

ש"נ, מ"ר כנ' עֲצֻמוֹתֵיכֶם, — טענה,הוכחה, Beweis; argument; pleading: קרבו ריבכם יאמר יי' הגישו עֲצֻמוֹתֵיכֶם1 יאמר מלך יעקב (ישע' מא כא). — ובסהמ"א: ולפי הענין הזה התורה התמימה נתנה גבול בכל הנמשך לכח החיוני להשבית המדנים בינו ובין הכח השכלי ולהפריד ביניהם בסוף עד שלא יתעסק השכל במריבת בעל ריבו ובעצומותיו (ר"י בר' אנטולי, מלמד התלמיד', עו.). — ואמר המליץ: הגידו ענין מריבותיכם והגישו עצמותיכם (ר"י חריזי, תחכמונ' ד).



1 [ ס"א: עַצֻמוֹתֵיכֶם, ופרש רש"י, וז"ל: טענות בריאות וחזקות שלכם ולשון ריב הוא זה בלשון משנה, ע"כ. ועי' גם רד"ק וערך  עַצוּם ב).

חיפוש במילון: