ד. עָצַם

קל לא נמצא.

— הִפע', °הֶעֱצִים, עשה שיהיה עֶצם, ברא, יצר, bilden; former, façonner; to form, fashion:  ממנו (מן נח) העצמת כל משפחות יצור ובהנחמך בו לא אקלל שחתה (ר' יוסי בן יוסי, אתה כוננת). כבר ביארנו שהמעשים הטובים מעצימים הם באדם בגופו ונפשו מציאות שלימות ומעלה והפכם המעשים הרעים מעצימים בו מציאות עבירות וחסרן (רמח"ל, דרך ה' ב ב). 

— פִע', °עִצֵּם, — כמו הִפע':  אישי כל מין ומין הן הם אישי המין ההוא כמה שהם נבדלים ומצויירים בהבדל המעצם אותו המין והמשל שאישי החמור הם אישי מין החמור במה שהם נוערים (ר"א ביבאגו, דרך אמונה, כא:.). ועם היות שאמרתי שהממיר דתו לא נשתנה טבעו נוכל לדקדק עוד ונאמר כי טבעו המעצם אותו כמו צורה אחרונה והבדלו האחרון ישתנה (שם סט:). 

— הִתפ', °הִתְעַצֵּם, נתעצם, נעשה עֶצם:  וכמו התעצמם בשפעים השופעים מהראשון יתברך (ר"י א"ת, הכוזרי ה יד). וענין הצורה הוא דבר המוציא לאור הוויית החומר אשר בו היה מה שהיה ובו נתעצם רוצה לומר שנהיה עצם שלם ונבדל בו מעצם אחר (הוא, רוח חן ח). אמנם צלם הוא נופל על הצורה הטבעית ר"ל על הענין אשר בו נתעצם הדבר והיה מה שהוא (ר"ש א"ת, מו"נ א א). ויהיה כל מה שהוא קרוב אל האמצע כחו אשר הוא בו יסוד ומהותו אשר בו יתעצמו חסרים (רש"ט פלקירא, ראש' חכמ' 83) . הגופים הטבעיים שני מינים הראשון אחרון  מה שיתעצם בו הטבע אשר הוא מהוה כל אחד מהעצמים הטבעיים וכו' (שם 85). פאר עצמותך נעלה מהדבר אשר בו נתעצם וכאשר היה מה שבו יתעצם הדומם חומר לצומח ואשר בו יתעצם הצומח חומר לחי ואשר בו יתעצם החי חומר למדבר כן הדבר אשר בו נתעצם חומר אל מה שבו נתעצמת עד כי כוכבי השמים וכסיליהם היו שרי יהודה (עמנו', מחב' יב). מפני שנתעצמנו בה והיא הבדל לנו יחויב שתהיה עצם (רלב"ג, מלחמ' ה' א ב). שהוא מתעצם באלו הידיעות אשר לו (שם ב ו). כ"ש שהוא מבואר שאינו (האלהים) מתעצם בזולתו ואין ידיעתו אותם מחייבת רבוי בעצמותו כי אמנם היתה מחייבת רבוי בעצמותו אם היה מתעצם בהם (ר"ח קרשקש, אור ה' ב א ד). ואם היתה הנפש מתעצמת מאמתות המושכלות הנה בספר היסודות ובספר החרוטים אמתות מושכלות הרבה מאד (שם ה ה). כי השכל ההוא הנקנה באמצעותה הוא הנשאר אחר המות וזה כשיתעצם השכל והמשכיל והמושכל וישוב דבר אחד בעינו עם המושכלות (ר"י אלבו, העקר' ג ג). הסבה הראשונה בורא וממציא כל הנמצאים וכו' אינו אחד שיהיה מתעצם עם הזולת ויהיה לו דמיון ערך והתיחסות עם הזולת (ר"י אבוהב, שעה"ש א ה). ובכלל שאין ענין החמר ומהותו דבר זולת מה שלא ימצא בפעל מבלעדי הצורה כי הוא מתעצם בכחניותו כמו שאמר אבן רשד (ר"י אברבנאל, מפעלות אלהים ב ד). ואמנם אחרי אסיפת השכלים הנבדלים ונשמות הטהורות אל מקורם וקודם יציאתם ואצילותם מה יהיה ענין מציאותם שם האם הם מתעצמים לגמרי עם מקורם באופן שאין שם זולתי מהותו הפשוט בלבד שם ח ו.  ואמנם התוארים היוצאים מה' ית' משמותיו או כנוייו וכו' הם דברים מתעצמים במחשבת האנשים מבלי פעולה חושיית ר"י מפיסא, מנח' קנא' 23. אך בתנאי שהחלק השכלי ישכיל המושכלות ויפריד העצמים מהמקרים עד שיתאחדו בשכל הפעל אז יתעצמו יחד שם 72.  דע כי הי"ב מזלות שהם בשמי' שבהם מתפרנסי' ברואי' של מטה מקבלי' כח מי"ב חותמו' שהשם הגדול ידו"ד ית' מתעצם ומתיחד בהם ר"י גיקאטיליה, שערי אורה, נז:.  ולהיות ששכל בני אדם אינו מתעצם אלא מצד החוש והדמיון הרשו חכמים הראשונים לעצמם לצייר אותם בכתיבה כדמיון אילן המתפשט בענפיו אילך ואילך עסיס רמונים ו א, יז..  קודם שנתעצם בהם איך נדע אמתת ענינם ר"א בן אליהו, עץ חיים קי. ע"כ לא נכחד עצמי ממך ירצה לא נסתר מנגד עיניך ענין הנפש השכלית שבה נתעצמתי ר"י מוסקאטו, נפוצ' יהוד' ט.  גלוי וידוע לפני כסא כבודך ענין צורתי העצמית שהיא נפשי השכלית אשר בה התעצמתי שם לד. כיון לשלול ידיעת הבורא מאמתת מהות האיש הרמוז אליו מצד מה שהוא הפרטי הלז המתעצם בצורה ההיא המינית הוא, קול יהודה לכוזרי א, יא.. ואם יזכה שישלים עצמו במושכלות יתעצם וישאר נצחי יש"ר מקנדיה, אילם, תשובה.  והכונה לומר שיותר הוא ית' לנו לאב מצד שלמדנו תורתו אשר היא ניצוץ ממנו ית' המתעצמת בנו ולא מצד היצירה והבריאה שיצרנו ר' שלמה יזייא, תפארת ישראל ה, נד:. שחיותנו מתעצם מפועל כפנו ר"ל פעולותינו המורגשות לנו הם עצם החיות וכו' המשל בו חוש הראות וכו' ומתעצם בפועל הראות סטנוב, פי' ספ' המדות לאריסטו ב ח ב.

—  פֻע', °עֻצַּם, בינ' מְעֻצָּם, מעוצם, —  שעִצְּמוּ אותו, נעשה עֶצם:  כאשר נמצא את עצמינו מעוצמים בהשתכלות המושכלות אשר מתחלה סכלנום ושיהי' כולם ידועים וקבועים במדענו ולא נשאר שום דבר נעלם ממנו וכו' ר' הלל מוירונא, תגמ' הנפ', יא.. א"ת שהיא (החכמה) מעוצמת מעצמים נבדלים בעצמם שם נג..

—  הָפע', °הָעֳצַם, יָעֳצַם, יועצם, כמו פֻע':  שהבורא אשר בחבורו זה מתענג על מעשיו או מואס בם וכו' שם בו כח שבהפסדו (של הגוף) יועצם החלק השכלי ממנו ר"י אריה די מודינו, קול סכל ז.

חיפוש במילון: