פ"ע, עָצַמְתָּ, עָצְמוּ, עָצֵמוּ, עָצְמוֹ, יַעַצְמוּ, עָצוּם, — עָצַם האדם, היה רב וחזק בכמות או באיכות, במספר, בכֹח, בעֹשר וכדומ', עָצַם מפלוני, היה יותר גדול בעשר וכדומ' מפלוני: ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עָצַמְתָּ ממנו מאד (בראש' כו יו). ובני ישראל פרו וישרצו וירבו וַיַּעַצְמוּ במאד מאד ותמלא הארץ אתם (שמות א ז). וירב העם וַיַּעַצְמוּ מאד (שם כ). ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עָצְמוּ מאד (ישע' לא א). עָצְמוּ לי אלמנותו מחול ימים (ירמ' יה ח). ואיבי חיים עָצֵמוּ ורבו שנאי שקר (תהל' לח כ). רבו משערות ראשי שנאי חנם עָצְמוּ מצמיתי איבי שקר (שם סט ה). וצפיר העזים הגדיל עד מאד וּבְעָצְמוֹ נשברה הקרן הגדלה (דני' ח ח). וְעָצַם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית (שם כד). ועלה וְעָצַם במעט גוי (שם יא כג). — ודברים מפשטים: כי רבו פשעיהם עָצְמוּ משבותיהם (ירמ' ה ו). על רב עונך עָצְמוּ חטאתיך עשיתי אלה לך (שם ל יד). נפלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עָצְמוּ מספר (תהל' מ ו). השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עָצְמוּ משערות ראשי ולבי עזבני (שם יג). ולי מה יקרו רעיך אל מה עָצְמוּ ראשיהם אספרם מחול ירבון (שם קלט יז-יח). — ובמדר': אמר לו (אבימלך ליצחק) כל אותן עצמות שעצמת לא ממנו היו לך מד"ר בראש' סד. — ובסהמ"א: ומי שיש לו עליך טובה וחסד את חייבת לגומלו עליה כל שכן מי שגדלו ועצמו טובותיו מגמולך עליהם (ר"י א"ת , חו"ה, עבודת האלהים ט). על כן אל יבהילך דברו (של היצר) ואם עצמו חייליו (שם, יחוד המעשה ה). — ואמר המשורר: הרחקת כליל חכמה וחברתך מאד נעמה וכן מחלת פרידתך עלי כל מחלה עצמה (ראב"ע, הרחקת כליל). וגופו בעת עצם וחזק יתרותיו ויקרם עליהם עור ובשר בשלמותיו (הוא, בשם אל אשר אמר).

— הִפע', וַיַּעֲצִמֵהוּ, — הֶעֱצִים את פלוני, עשהו עצום, רב וגדול: ויפר את עמו מאד וַיַּעֲצִמֵהוּ מצריו (תהל' קה כד). — ואמר הפיטן: בלב טהור וגוף נקי שם המפורש ארומם וסוד שבעים ושתים על כל שם אעצימם (אמונתך יודיעו, תקון ליל שבת בין ר"ה ליו"כ, סרע"ג ב). בני מעלה מוראו יעריצון ויעצימון אדם נצח תהלתו יקדישון וירוממון (שעשועים, יוצ' א שבוע'). ען תוציא אדמה חיה ובהמה ושקץ ורמש ושרץ להעצימה (ר' בנימין, אלהינו אלהים אמת, יוצ' שבת בראש', מחז' איטל' א, סד.). צנוח מרפים וסוכרים יועצים קשרי אצבעותי נטפו מור להעצים (גנזי שכטר ג, דודסון 77).

— הָפע', °הָעֳצַם, שהעצימו אותו, שנעשה חזק: פשע אם העצם ונגזר עצירת מים (ר"א הקליר, תכנם, תפל' גשם).

— הִתפ', *הִתְעַצֵּם, נתעצם, — א) נתעצם בדין, התוַכח וטען טענות, הגיש עצֻמתיו1,  prozessieren; plaider; to dispute, go to law:  שנים שנתעצמו בדין אחד אומר נדון כאן ואחד אומר נלך למקום הועד כופין אותו ודן בעירו (ר' ספרא בשם ר' יוחנן, סנה' לא:). — ובסהמ"א: נתעצמו ראובן ושמעון לדין ובררו לכת אל אהל מועד מקום משפט לאכסניא של תורה (ר"ת, ספר הישר לו). שנים שנתעצמו בדין ונתרצו שניהם וכו' (רשב"א, שו"ת א תתקסד). המכה רעהו בסתר וחבל בו ורוצים אח"כ להתעצם עמו בדין ולשלם לו כל מה שיחייבוהו דייני ישראל וכו' (ר"ש בר"י הסרדי, ספר התרומות סב). ורפו ידיו ושב להתרעם על ראשי הקהל באומרו שיקשה לו להתעצם בריב עם זה (רמ"א, שו"ת נא, סב::). ועתה נתעצמו בדין וכל אחד תובע לחבירו (פתחי תשובה על שו"ע חו"מ, פקדון רצא). ונתעצמו הרבה בדבר עד שמצאו סמך ר' יצחק בספריו של ר' אליעזר הגדול (ר' משולם, תשו' מעש' הגא' סא). ואמר נתעצמו בו מנחם ודונש (מיוחס לרש"י, דני' ב יב). שבאותו הפך כבר היה בו שמן כדי להדליק ממנו לילה האחד ולא היה לנס אפס ז' ימים בלבד עד שנתעצמו כת הקודמין בקושי זה ואמרו כי אף שלא נעשה בו נס לילה האחד אנו מדליקין בה מפני שהיא זכר טהרת המקדש וחזרתה על מכונה (חה"י ב א, נ:). אם היו מתעצמין עליהם לבלתי נתון להם הממון היו הורגין מכל מקום (הלבוש, שותפין בקרקע קסג ג). — ב) *עשה עִצּוּם, הבטיח תשלום אם לא ימלא דבר, המרה את רעהו: שנים שנתעצמו זה בזה ואמר אחד מהן לחבירו אם לא באתי מיכן ועד יום פלוני יהא לך בידי כך וכך הגיע זמן יתקיים תנאו (ר' יוסי, תוספת' ב"מ א טז). — ג) °התחזק והתאמץ: דרך שנים שמתעצמים להפיל איש את רעהו (רש"י, בראש' לב כה). וירדתי על ההרים לשון יללה הוא ודוגמתו על גגותיה וברחובותיה כולו ייליל יורד בבכי המתעצ' בבכי עד שגופו משתבר (הוא, שפט' יא לז). והתבאר כי אותה ההכרחית היא מפני זו הידיעה ואשר היינו חושבים אותה תוספת ומותר אינה כן אבל היא הכרחית בשיתעצם בה האדם (רש"ט פלקירא, ראש' חכמ', 91). אמר המגיד ובצאתי מאת הרופא אחריו מהרתי ואני מתעצם2 מאחוריו (ר"י חריזי, תחכמונ' מח). ראה זה רעה חולה לא זורה ולא חובשה בהתעצם תשוקת משכיל לתכליות בלא הועיל (ר"י הבדרשי, בחינ' עול' א ה). האתעצם כי נסכתי מלכי ישפר עלי וכו' או כי אעריץ עצתי הנבלה וכו' (שם ז). לכן התעצם מיכה להרבות בנבואתו (ר"י אברבנאל, פי' מ"א כב). וכבר התעצמו חכמי הנוצרים להשיב על הטענה הזאת (הוא, שמים חדשים ב, יז:). ובדברי התעצמתי ואתהפכה לאיש אחר (ר"א אבולעפיה, ספר האות, עטרת צבי לגרץ). כי את אשר ראינו כל זרע מלכות יהודה נכרת כאשר בא נבוכדנצר עליהם כי ירא שמא יתעצם העם עם זרע המלוכה (ר"ש בן וירגא, שבט יהודה, 13). אחר זה נתעצמו כל השרים וקצת מההגמונים ולא יכלו לנצח האפיפיור (שם 125). והמתעצם באדם ע"צ הטבע הוא היותר מזויין בגבורה ע"י טיב הרכבתו ומזג חלקיו וגסות' ומקשיותם (רש"פ, יריעות שלמה א, ג:.). — ד) °נעשה חזק וקשה, התעבה: ומצרפים עליהם סוכר כמשקל המים ומבשלים אותם עד שיתעצמו (מפתח הרפואה).