*, ש"ז, מ"ר עִקּוּמִים, שה"פ מן עִקֵּם, — כמו עֲקִימה: כתיב צדיק כתמר יפרח מה התמרה הזו וארז אין בהן לא עקומי1 ולא סיקוסים כך  הצדיקים אין בהם וכו' (מד"ר בראש' מא). — ובסהמ"א: היתה הקורה בתוך המבוי ועקומה חוץ למבוי או שהיתה עקומה למעלה מעשרים או למטה מעשרה רואין כל שאילו ינטל העיקום וישארו שני ראשיה אין בין זה לזה שלשה אינו צריך להביא קורה אחרת (רמב"ם, שבת יא כו). המעי האחרון שהוא שוה ואין בו עיקום והוא שהרעי יוצא בו מן הערוה (ר' תנחום הירושלמי, ספ' המספיק, הקדמ', בכר 8). — ועִקּוּם אותיות, הוספת אותיות בדבור של עקיפים2: ויש כאן עיקום י"ו אותיות (רש"י, פסח' ג.).