מ"ר °עֲקַלָּתוֹנִים, עֲקַלָּתוֹנות, ת"ז, — נחש עֲקַלָּתוֹן וכדומ' שמִתְעַקֵּל ומתעקם: ביום ההוא יפקד יי' בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עֲקַלָּתוֹן והרג את התנין אשר בים (ישע' כז א). — ובתלמו' דרך עֲקַלָּתוֹן: מהו שישאלנו דרך עקלתון (ר' יונה, ירוש' דמאי ד ב). גזירא שמא יתן להן דרך עקלתון (בשם רבא, ב"ב צט:). כל מן הצד דרך עקלתון הוא קרובה לזה ורחוקה לזה (רב אשי, שם ק.). — ובסהמ"א: עקמו את הדרך לביתי דרך עקלתון שלא יכירו שאתם נכנסין (רש"י, בראש' יט ב). — ואמר המשורר: דרך עקלתון כגבורים ירוצון אז בלי אחור וגם לא עצלה (ראב"ע, אשיר בקולי שיר, כהנא א, 154). — וכנוי לשטן, ואמר הפיטן: נחשב כצג באיתון דחות בפלולי עקלתון ונקדישך בשבת שבתון קדוש (ר"א הקליר, אשא דעי למרחוק, מוסף יוה"כ). עקלתון נושף קלע ופיתום מכשף נצלע ערב שלשול בהקרע יונתי בחגוי הסלע (ר' שלמה הבבלי, אור ישע, יוצ' א פסח). — ומעי עֲקַלָּתוֹן: ויאמר התדע למה אין בהם עקלתון כ"א א' לבד אמרתי לו בעבור כי העקלתון קרוב מן הכבד וממנו ימשוך הכבד את מיץ המאכל (ר"י זבארה, שעשוע' ט, דודסון 104). ומעה זה עקלתון לבדו בעד כבד אשר נתן לצדו לבלתי מאכל דרך ישרה יהי מוצא ויצא קל מהרה (שם בתי הנפש, 161). והששי (העצב) כמו כן רובו יתפזר סביבות המעי ושאריתו סביבות הליפות הדקות הדבקות במעי העקלתון וימשך המזון (קאנון א א ה ב). — ומ"ר עֲקַלָּתוֹנִים: ויש ספרים שאומרים כי ב' תליים הם כשני תנינין גדולים וכשני נחשים עקלתונים והעוקל שלהם כשני טבעות זה כנגד זה אחד נטוי בצד דרום ואחד בצד צפון (ר' שבתי דונולו, חכמוני, פי' ספ' יצירה ו). — ועֲקַלָּתוֹנוֹת: אלו ידעו האנשים ענין הנמלים איך יחפרו תחת הארץ ויעשו להם בתים ויתקנו חדריו ועליו' ומחיצות ושבילים בעלי עקלתונות וכו' (ר' קלונימוס, ב"ח ד ב). צואר (בהמקוה להשתן) דוחה המימיות אל האמה מעוקל עקלתונות רבים (קאנון ג י ט). כי הוא (הצואר) בהם (בזכרים) בעל שלשה עקלתונות ובנשים בעל עקלתון אחד (שם ב יז). וכל מין שהיה המעי צר ורב העקלתונות היה זמן עמידת המזון במעיו יותר ארוך (רשב"ץ דורן, מגן אבות, חלק יעקב ד, ס.)