עִקְלָן

*, ש"ז, — כמו עִקֵּל: הזיוד וכו' ועקלן וקלבן והיקשן פסולין באדם וכשרין בבהמה (תוספת' בכור' ה ט). שבר רגל אין לי אלא שנשברה רגלו הקשן והעיקלן והקולבן מנין (ספרא אמור פרשה ג).

ערכים קשורים