עִקְלָן
*, ש"ז, — כמו עִקֵּל: הזיוד וכו' ועקלן וקלבן והיקשן פסולין באדם וכשרין בבהמה (תוספת' בכור' ה ט). שבר רגל אין לי אלא שנשברה רגלו הקשן והעיקלן והקולבן מנין (ספרא אמור פרשה ג).
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.