*, ש"ז, מ"ר עַקְמוּמִיוֹת, — כמו עקום, עקומה Krümmung; courbe; curve: והוא שתהא עקמומית מן הצד עקמומי' שאינה מעכבת את המבוי אבל עקמוּמִית שהיא מעכבת את המבוי הרי זו אמורה (ירוש' עירוב' א א). כגון שנעץ שתי יתידות עקומות על שני כותלי מבוי שאין בגובהן ג' ואין בעקמומיתן ג' (רב אשי, שם בבלי ט.). היא למעלה מעשרה ועקמומיתה למטה מעשרה רואין כל שאילו ינטל עקמומיתה ואין בין זה לזה שלשה א"צ להביא קורה אחרת (ר' זירא, שם יד.). — ובהשאלה, עַקְמוּמִית שבלב: לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית1 שבלב (בשם ריב"ל, ברכ' נט.). — דרך עַקְמוּמִית: מעשה ברבן גמליאל שהיה מטייל בהר הבית וראה אשה אחת גויה ובירך עליה וכי דרכו של רבן גמליאל להביט בנשים אלא דרך עקמומית היתה (ירוש' ע"ז א ט). — ובסהמ"א: כגון עקמומיתו של אגמון שאין בגבהו י' ולא בעקמומיתו י' (ר"ח, עירוב' ט.). אבל המחתך בעקמומית לא חלים (ערוך ערך חלם). מבוי עקום וכו' ובעקמומיתו צריך צורת הפתח וכו' וצריך לעשות לחי לעקמומיתו וכו' שרוחב פתיחת עקמומיתו יתר מעשר (רש"י, עירוב' ו.). — ובחכמת התכונה, עַקְמוּמִית הגלגל: ויש לך לדעת שאין אנו משיגים מהגלגל העליון אלא שטח עקמומיתו בלבד (ר"י הישראלי, יסוד עולם, כ:). והיא אז כל עקמומיתה מתלונן בצל עצמו (שם לט:). ושתי תכליתות מעגולות יש לו (לגלגל הירח) מקבילות בשטחיהן זו לזו בחיצונית מהן והיא הגבנונית וכו' ובפנימי' והיא עקמומיתו הוא פוגש לגבנונית (שם מה.). — ואמר הפיטן: שרירות לב ישר ופשוט עקמומית לא ירגז עוד כהרהור שעמומית (ר' שלמה הבבלי, אמרנו נגזרנו, סליח' ד עי"ת). מכנים בני אל חי לבות ברו מעקמומית רחקו גבהות לב שברו (אנא אלהי, סליח' שחר' יוה"כ). — *ומ"ר: אין לך דרך שאין בה עקמומיות וכו' ואין לך דרך שאין בה פרשות (ספרי דבר' כ). ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת אלא אילו משתמשות דרך עקמומיות (ירוש' עירוב' א א). — ובסהמ"א: שני עצמות יש בצוארו של דג ועקומין הן ושני צידי ראשיהן דקין ואם ח"ו נכנס לתוך פיו של אדם אינו נמשך עם האוכלים מפני עקמומיות שבו אלא ינעץ בגרונו (ערוך ערך אדדא). ויש עקום שהוא מרובה בעקמומיות שמיני העקמומיות שבו אינן שוין אפי' הן בעצמן זו לזו (רש"פ, יריעות שלמה א ב ב).