1, קל לא נמצא
— הִפע', מְפִיקִים, תָּפֵק, יָפִיק, יָפֶק-, — א) הֵפִיק פלוני דבר, השיג את הדבר, bekommen, erreichen; obtenir, atteindre; to obtain: אשרי אדם מצא חכמה ואדם יָפִיק תכונה כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה משלי ג יג-יד. ואמר בן סירא: דורש תורה יפיקנה ומתלהלה יוקש בה ב"ס גני' לה יה. — ובסהמ"א: כשהוא רעב והוא בא להפיק את רעבו2 על ידי ברייתו של הקב"ה לא כל שכן שזה צריך לברך להקב"ה רש"י ברכ' מח:. והוא העבד המפיק הדרך הטובה ומבין נתיב ההצלה ר"י א"ת, תרג' חו"ה, התשובה ו. כי קצת בעלי חיים יפיקו רצון במזונם בליל וינוחו ביום ר"י אנטולי, מלמד התלמידים נו. ואין שם מעכב ומונע על בקשתו שהרי בעולם הרחמים הוא דבוק ואז יפיק כל צרכיו ושאלותיו וכו' וכן תבין מכאן סוד תפלות כל הצדיקי' שהתפללו והפיקו כל צרכיה' בדרך נסים ר"י גיקטיליה, שערי אורה, סג:. המחשבה הזאת מתבודדת והיא נאחזת בכת"ר עליון תמיד ואם יצטרך המצטרך להפיק בה דבר עולה אליה ע"י הבינ"ה שם פד.. מי גרם לו שלא יפיק רצונו סכלותו ומיעוט השגתו הריקנטי א לא. — ואמר המשורר: דרשו באנשי הזמן אולי בהם אנוש יפיק רצוניה (של הנפש) רשב"ג, נפש אשר עלו. ובשרני אור פניכם כי אפיק רצוני אצלכם ר"י חריזי, איתיאל יד. ומה אם זמותי אם עוד אפיקה מיכל, יעל וסיסרא. — ואמר המליץ: שעל ידיהן (חכמות הלמודיות) יבין על איזה דרך בינת האדם מפיקה מופתיה רנה"ו, מכתב רחובות, יד.. וראוי להם (ליהודים) לחבוק בשתי זרועות כל דבר שאפשר להם שיפיקו על ידו פרנסתם שם לט. וייטב לו לחם וארוחת ירק די הפיק חיותו בה"ע תקפ"ט, 153. — ב) הֵפִיק דבר מפלוני, השיגו מפלוני, רָצוֹן וכדו' ,erhalten;recevoir; to receive: כי מצאי מצא חיים וַיָּפֶק רצון מיי' משלי ח לה. טוב יָפִיק רצון מיי' ואיש מזמות ירשע שם יב ב. — ואמר בן סירא: אהביה אהבו חיים ומבקשיה יפיקו רצון מיי' ב"ס גני' ד יב. — ובסהמ"א:ואחרי הודות את השם הנכבד והנורא הזה וכו' ושאלת הפיק רצון ממנו להדריכנו בדרך ישרה וכו' הקד' הרמב"ן למלחמ' ה'. וממקום זה יפיק כל שואל רצונו כל אחד ואחד כפי חפצו ר"י גיקטיליה, שערי אורה, ו.. ועם האנשים החשובים התנהגו בענוה ובשפלות כדי שתפיקו מהם רצון טוב יחיאל הרופא, מעלות המדות, הרצון, מה:. ותבא בי רוח ותעמידני על רגלי ואשמע את הקול מדבר אלי ויורני ויאמר לי הפק רצון מיודעיך בספר הזה וכו' יהודה בן שבתי הלוי, מנחת יהודה שונא הנשים, טעם זקנים. — ואמר המשורר: ואם טהרה תפיק רצון ותשחק ליום אחרון רשב"ג, כתר מלכות, מי יגיע. רצון אל יפיקו בנים רצוים ראב"ע, כבוד אמונתך, איגר' 254. — ואמר המליץ: מכבד אביו יאריך ימים ומוקיר אמו יפיק רצון מיי' ב"ז, ב"ס ג ה. ואם יפיק מעשה ידי רצון מלפניך אנא אל נא תחשוך ידך מתת לי הסכמתך יל"ג לריב"ל, באר יצחק 180. — °והפיק שאלתו, מבֻקשו: בה3 יפיק שאלתו מייחד תפלתו כל שואל משם רועה אבן ישראל הריקנטי ע"פ אבן יקרה, א, יז:. וכן °הֵפִיק תאותו עם פלוני: היום שלמתי נדרי שנדרתי בשכבר להכין סעודה גדולה יום שאפיק עמך תאותי ר"י בן נחמיאש, פי' משלי ז יד. זה הנער חסר לב הנפתה ביופיה הולך אחריה פתאום ואינו יודע שנפשו הולכת לאבדון בהפיקו תאותו עמה שם שם כב. — °וְהֵפִיק תאותו בדבר: כי חושב הנואף כי הפיק תאותו בדבר קל בככר לחם שנתן לה ואינו כי כי לא הפיק תאותו אלא בדבר יקר והוא נלכד ברשתה שם ו כו. — וכן °הפיק צרכיו, השיג אותם: ודע כי על ידי הרצון יפיק כל חי צרכיו מאת הכת"ר ר' גיקטליה, שערי אורה צא.. — ג) הֵפִיק זממו של פלוני, עשה שפלוני יצליח בזממו4 שיעלה בידו לעשות מה שזמם erreichen lassen; faire obtenir; to make obtain: אל תתן יי' מאויי רשע זממו אל תָּפֵק ירומו סלה תהל' קמ ט. — ובסהמ"א: א"ש אל תתן מאויי רשעים עלינו א"ש אל תפק זממם בנו סדר רב עמרם, סדר ר"ה, ב, קנו:. ויו"י יפיק זממכם על דבר אמת רה"ג, קטע אגרת, JQR NS I, ע' 101. יאריך השם ימיו ויפיק לו סבותיו וזממיו ר"א בר חסדאי, מאזני צדק לאלגזלי 165. ויען החכם הנני ורצוני להפק זממיך רש"ט פלקירא, המבקש פא. יען בה ימלא כל תאות נפשו ויפיק זממו הוא, ראש' חכמה 7. — ואמר המשורר: עלי אף הזמן הפיק זמם לבו ועיניו מאויו שזפו רמב"ע, דיואן קנז, בודל'. ימהר צור להפר מועצותיו ואל יפיק זממיו הערומות לקו"ק פז. שמח בחור ואם לפיק זממך זמנך מאד מורה וסורר חרוז' משותפ', ברודי, הקדם 77. — וכן °הפיק חפץ פלוני או הפיק חפצו לפלוני: ותמצאי עוזריך ושמשיך ומשרתיך וכל מי שתפגעי בו מסכימים על רצונך ומפיקים חפצך ותוסיפי בהם שמחה וששון ר"י א"ת, חו"ה, עבודת האלהים ט. — ואמר המשורר: חל את פני האל אמור לו כי הפיק לך חפצך והוכיח רמב"ע, התרשיש, ט כט, 79. — °וְהֵפִיק משאל או שאלה: הודיתי למצותו להפיק שאלתו ספ' שעשועים לר"י זברא, דוידזון נוספ' ב, עמ' CXIII. ויאלצני להפיק משאלו וכתבתי לו מאמר קראתיו ספר הפרדס ידע' בדרשי, הפרדס. אם כן מצאתי נפשי מחויבת להפיק משאלך מצד כבודך הקד' ספר פרדס החכמה לר' לוי בר' אברהם, אוצה"ס ג. ועיון תפלה הוא שמעיין בתפלתו ואומר בלבו שהוא התפלל תפלתו בכונ' גדולה וראוי הוא שיפיק הש"י שאלתו רפאל נורצי, סאה סלת ה. — ואמר המשורר: והאר את האפלה והפק משאלה אשר להיותך לה לאור תתאו רש"ט פלקירא, הקד' ספ' המעלות, 4. — °והפיק תאות פלוני או מאוייו: כי הבורא מפיק תאות הצדיקים כמו שיעדם ר"י א"ת, תקון מדה"נ כב. ואולי נתן להם הבשר על דרך רפואה לחזק טבעם ולהפיק תאותם על דרך בינונית ר"י אנטולי, מלמד התלמידים נז.. הנני מוכן להפק מאויך רק לא תטוש למוד הגמרא כי היא חייך עמנו' פרנשיס, מתק שפתים, 29. עליך נסמכתי ה' כי אתה תפיק לאיש מאויי לבבו יצחק סטנוב, אסף ג, לו כד. — ואמר הפיטן: בחבה לקבל מלכותו רצוני להפק יקר תאותו להשלים עליו להתרפק אדיר ונאה, יוצ' לשבת אחר שבוע'. — °וְהֵפִיק גזרת פלוני: להפיק גזרת רב פעלים יוצר כל היצורים (מנחם הגולה5, לקו"ק נספח' 52. — ד) °הֵפִיק רצון פלוני, מלא והשביע רצונו6, befriedigen; satisfaire; to satisfy: על כן השתדל במה שיפיק רצונם ותמצא חן בעיניהם ר"י א"ת, חו"ה, יחוד המעשה ה. היה יודע שאני מטריד לבי במה שאינו מפיק רצונו שם שם. יהיה כונת כל אחד משניהם להפיק רצון חבירו רמב"ם, אבות א ו. והיא משתדלת להתיפות לפניו ולהפיק רצונו בכל כחה קצת מאהבה קצת מיראה ר"י אנטולי, מלמד התלמידים, קנב.. שהזובחים למלאכיו יחשבו לעשות חפצו שיהו הם אמצעיים להפיק להם רצון מאתו רמב"ן, שמות כב יט.לא נתיאש משה מלהפיק רצון העם להוציא להם מים רשב"ץ דורן, מגן אבות, חלק יעקב ד. טוב לך להפיק רצוני אם תרצה שלא יתבטל רצונך תשובות אלשיך טז. אם אתם שואלים הדבר הזה ורוצים שאפיק רצונכם צריך שתחפצו גם אתם לעשות כל אשר אצוה אתכם ר"י הכהן, מציב גבולות ב י. — ואמר המשורר: וידביקו ויפיקו רצונך ומענך בכת קווי וברצויי ענה באת ונמנית ר"י אבן גיאת, יד תתיר, שעה"ש 21. נחה את לבך מהם בדרך מפיקה את רצון שוכני שחקים ר"ש הנגיד, בן משלי. — ואמר המליץ: ויפק לו הנאמן כל רצונו ויתן לו כל מסחר אביו והונו ר"י זברא, ספר שעשועים, דוידזון 58. — וְהֵפִיק מבֻקשו: אין הפנאי מסכים עמדי לעת עתה כי אם להשיב על אגרתך בלבד לא להפיק מבוקשך בה לפי שהדברים צריכים ביאור רחב וכו' מנחפ לפין, מודע לבינה. — ה) הֵפִיק נפשו לפלוני, לרָעֵב וכדו' הראה לו רצון, מלט מחסורו, befriedigen; satisfaire; to satisfy: אם תסיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר און וְתָפֵק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע7 ישע' נח ט–י. — ו) °הֵפִיק נפשו, מסר נפשו לפלוני או לדבר: בני הוה זהיר לכבד לעני ולהפיק לו נפשך ולתת לו מתנה בסתר ולא בפרהסיא ר' אליהו הכהן, שבט מוסר טז. ויגיד לו צערו ויפיק לו נפשו פלא יועץ רכא. לא יפיקו לתפנוקים נפשם רק אשר ישים המקרה בפיהם אותו יאכלו שמשון בלוך, שבילי עולם ב, מד:. — וכן °הֵפִיק טרף לפלוני הרעב, ואמר המשורר: טרפך יפיק לך במרחב גם עת תהיה בכלוא חוח רמב"ע, התרשיש ט לו, 80. — ז) °במשמ' נתן בכלל, ספק צרכים, geben, beitragen; donner,contribuer; to give, contribute : וכ"ש הבורא המעיר בה והמפיק להבנתה והעוזר לו עליה ר"י א"ת חו"ה חשבון הנפש ב. ואתה מצוה בכתוב הזה (ותפק לרעב נפשך) להפיק חכמה לכל דורשיה ראב"ח, הגיון הנפש יז.. התדע גוף חסר יד גם חסר פה וכו' ומפיק מזוי אוהבו מזן אל זן לקו"ק צג. — ואמר הפיטן: גדולות יקרו אלהינו הפיק לדור הזה ועל ידו הספיק רסע"ג?, קטע מפיוט לכבוד ראש הישיבה, סעדיאנה 66. הפיקני אבי הנחה מעצבי ורפא מכאובי אנוסה עדיך, סדור תימ', יוה"כ. בהכתירו יפעת כבודו הפיקו נות בית נאור רשב"ג, Elbog. Stud. 145. מחה פשעי רפא שברי ונגעי והפק נא למכתי תעלה דוד אבן בקודה, ארומם אל, בקשה, ידיעות מכון שוקן ד, רפו. — ואמר המשורר: והאהב פצעיו נאמנים ולא יפיק פצעיו לך לפוקה ר"י אבן כלפון, נדיבותך, שעה"ש 27. הפיקו נות בית מצלעו וכו' ראב"ע, אספרה, איגר 231. אלה עשיתי בחליי כשהפיק אלהי צריי ר"י חריזי, תחכ' נ, 391. האל מושיע לעמו שלחהו וכו' להפיק לנופלים תקומה שם יא, 116. עד אשר תאבתי ואהבתי לרוב היגעה אשר יגעת שיפיק לו האל חבר וכו' הוא, איתיאל יד. הרבות אומר הכנת מכשול ופוקה והשתיקה ריוח והצלה מפיקה המאירי על משלי יב. — °והֵפִיק רצונו לפלוני, נתן לו חסדו, ואמר המשורר: פנה אלי וחן עלי והפק לי רצונך ר"י אבן גיאת, יד תתיר, שעה"ש 21. — ח) הֵפִיק הַדָּבָר, האוצר, נתן פרות ותוצאות בשפע, ergeben, erzeugen; produire; to yield, produce: מזוינו מלאים מְפִיקִים מזן אל זן צאננו מאליפות מרבבות בחוצותינו תהל' קמד יג. — — ובמדר': שהיו היקבים מלאים והגתות מפיקים מדה"ג, כ"י תימני, כבס ביין לבושו. — ובסהמ"א: כי כמה פנקסים וספרים מפעולות השמות עברו תחת ידי בימי, מלאים מפיקים סגולות נוראות ר"י מודינה, ארי נוהם ג כד. — ואר הפיטן: דדימו חכמה מפיקים השפע מקור מים חיים מזנקים ובככן וירד משה, קרוב א שבועות. — ואמר המשורר: יקר ראתה עינם ואם גרים הנם מזויהם חנם מלאים ומפיקים ראב"ע, נדוד הסיר, כהנא 23. — °ועם פעל, הֵפִיק לפלוני שיעשה דבר, bewirken; causer; to cause: ואם לא ידע האנשים העשוקים ומספר הממון אשר עשק יפיק אותו האל להוציא ממנו בתועלת כוללת.ר"י א"ת, חו"ה, תשובה י. — י) ובמשמ' הוציא8, וביחוד הוציא מפיו, דִּבֵּר: אמר (אחר על לשונו של ר' חוצפית המתורמגן) פה שהפיק מרגליות ילחוך עפר חול' קמב. — ובסהמ"א: ואם אפיק שבח כמימי הים וארחיבה בשיר כחללו של עולם רסע"ג, סדור, סט. ואל יבושו בי קוייך בהפיקי רחשון שם צו. כי יפיק ענינו הוא מה שיוציא מלבו מענין התבוננות על דבר מן הדברים ר' זרחיה מברצלונה, פי' משלי, השחר שנה ב, 111. ומוציא דבר מדבר ברוח בינתו הנה הענינים שיוציא נקראים תכונות כדרך ואדם יפיק תכונה כי יפיקנה בבינתו וצריך רוחב לב ועומק העיון להפיק תכונות רנה"ו, יין לבנון, פי' על אבות ב ט. — ואמר הפיטן: אפיק מען מעטר ביום המעטר אעטרך שוע ולא אפטר בניו המפטר ר"א הקליר, אפיק מען, גשם שמע"צ. עיתר מוסף היפקתי בשיחה עווני למענך סלחה הוא, אדפק, Elbog. Stud, עמ' 120. אפיק רנן ושירים לנושאי על נשרים ר' משולם בר קלונימוס, אפיק רנן, יוצר ב' פסח. תשבחות מפיקים ושעור רון מדקדקים בלולי אש, אופן לשבת הגדול. עבדיך רצו אבניה ומפיקים לך רוממות ה' אלהים, זולת להפסקה ב. — ואמר המשורר: מביני דת מפיקי השלמים9 מגלי סוד ישנים וחדשים ר"י אבן גיאת, יקר רוח, שעה"ש 16. — ואמר המליצ: נאוה לנבון אלף חכמה ויודעיה יפיקו משלי דעת ב"ז, ב"ס יח כא. יפיק קיטור לוהט ובנגה חציו יעור עין שם מד ה. יפיקו צאצאי האדמה נצים ופרחים ר"י סטנוב, אסף ג מא יט. — ובהשאלה *הִפִּיק או הפִיק דבר, הוציאו או דלג עליו: כל המפיק מגן בשעת גאוה סוגרין ןחותמין צרות בעדו ר' חנינא, עירוב' סה.. — יא) °ובמשמ' התאים, passen; aller bien; to fit: ובכל לשון מנהג ושמוש איפשר שיפיק10 מה שהוא נוהג בלשון אחרת ר"י א"ת, סה"ש לריב"ג, גוש. התאוה שמשתמשים בה תדיר במזון הגוף לא תרפה מהעבודה לילה ויום והשכל אין משתמשים בו אלא מה שהוא מפיק לתאוה הוא, חו"ה, עבודת אלהים ב. והבוטח ביי' הוא תובע מסיבות הטרף מה שיש בו יותר מנוחה לגופו ושם טוב לו ופנאי ללבו ומה שהוא מפיק יותר לחובות תורתו עם יתר אמונתו שם, הבטחון, פתיח'. הוא בחר לי שיבא טרפי על הפנים המפיקים לעניני מבלי שאר הפנים שם שם ד. רואה אני דבריך נכוחים ומספיקים אך אינם מפיקים לשאלתי הוא, כוזרי א ב. ושם הכלים מפיקים ראויים לרוחות שם ג יא. ואני שומע טענותם יותר מכריעות ויותר מפיקות לפשט התורה שם שם כב.
— הָפע', הוּפַק, שהֵפִיקוּ אותו: הכסיל יושב לבטח שליו ושלאנן ומתערה כאזרח רענן יופק זממו וירבה שלומו רש"ט פלקירא, המעלות 6. וכל זה מגודל צדק האלהי שגזר שתופק השלימות אל כל הענינים שיש בכחם אפשרות להשיגם ר"ה מוירונא, תגמ' הנפש, יב:. ואמר הפיטן: למה קדמני צר וכף עלי ספק וקול דודי כאז לא דק, אנא רצונך אשר הופק העל אלה תתאפק אשמו' ליום ו, רהוטה למה אלים,מחז' אויניון. זעק יופק בכוון קרב חלותי פניך צדקתי תקרב ר' משלם בר קלונימוס, אמיך נשאתי, שחר' יוה"כ.— וכמו הוּצָא11: השלג הוא רך מאד בירידתו לארץ ובעת שכיבתו על האדמה יאבד בכל פעם מכמותו וכבדו כי יופק ממנו הרבה אויר יאוועל, למודי הטבע מט:. אלה האדים המימים יופקו מהאדמה ויכנסו תוך הגבעולים ענפים ועלים שם נא.. מאורים מתעים מתהווים מאדים שמניים ומאירים המופקים ע"י השמש מחמרים נעפשים שם סא:.
1 [עקר הוראת השרש הזה בעבר' היא: א) מצא דבר לעצמו,כמו הפיק רצון, הפיק זממו וכן בכתבת תבנת מלך צידון ג: מי את כל אדם אשר תפק אות הארן ז, כלו' אשר תמצא ארון זה. ב) מצא דבר לאחר, המציא לו, סִפֵּק לו. לפיכך אין לשרש פוק זה כל קשר אל נפק, שמשמ' יצא. אולם אפשר שעקרו: נכשל, נתקל בדבר כמו א. פּוּק. ואם כך הדבר, גם כאן השרש פִיק ולא פוק, ויש להבדיל בין בנין קל פָּק שמשמ' מצא ובנין הִפע' הֵפִיק המציא. ויש שערבבו שרש זה עם נפק.]
2 [רעב, במשמ' אֹכל לשבר הרעב, כהוראת המלה רעבון בבראש' מב לג.]
3 במדה השביעית נקראת מיטטרון.
4 [בעקרו: המציא לפלוני את זממו, את מבֻקשו.]
5 בזמן רסע"ג.
6 [בעקר אין לבטוי הזה הוראה גורמת של השבעת רצון, אלא זוהי התפתחות הצרוף המקראי הֵפִיק רצון מאת פלוני במשמ' השיג שביעת רצון מאתו, כהוראת המלה רצון במקרא. אולם על יצירת בטוי זה השפיעו גם השמושים הגורמים, כגון הפיק זממו, לאחר שקבלה המלה רצון בתו"מ את ההוראה הנוהגת היום.]
7 [אמנם אפשר להבין כאן נפשך כנושא במשפט: ונפשך תָפֵק לרעב את צרכיו. ואולי העקר: ותפק לרעב נפשו, ותמציא לרעב את צרכיו. ואולי העקר: ותפק לרעב נפשו, ותמציא לרעב את צֹרך נפשו, כמו למלא נפשו כי ירעב.
8 [בטעות ע"פ הִפִּיק מן נפק, ובכמה מן דגמאות אפשר שיש לקרא הִפִּיק. עי' ערך נפק.
9 [אולי צ"ל : המשלים.]
10 [כך תרג' ר"י א"ת ע"פ הצלצול הדומה את הפעל הערבי ואפק وافق ואולי כונתו היפיק מן יפק.]
11 [עי' הערה להפעיל משמ' י). ]