א. פּוּק

פ"ע, פָּקוּ, —  התנדנד הנה והנה, נכשל, ;wackeln, taumeln chanceler; to reel, totter: וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פָּקוּ פליליה1 (ישע' כח ז).

—  הִפע' עת' יָפִיק, —  הֵפִיק הַצֶּלֶם וכד', כמו קל2: בכסף ובזהב ייפהו (את הפסל) במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יָפִיק כתמר מקשה המה ירמ' י ד-ה. —  ובסהמ"א: והתבונן ואל תפק הפלילה (דונש, תשו' על מנחם, 21, ערך סלסלות). ולא אשגה ברואות ולא אפיק פליליות (הכר' ר"ת נגד דונש, 41). על כן אמרתי כי אין אמון בארבעת ילדי השחקים יען הם מטים ומפיקים בם אנחנו נמקים (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ב א).



1 [ת' פקו בפליליה, כדגמת פֶּתַח ת' בְּפֶתַח.]

2 [כנראה אין יָפִיק אלא בנין קל, כדגמת יָשִׂים מן שים. וכן הערת המחבר בגליון: ואולי זה קל מן פיק?]

חיפוש במילון: