1, ש"ז, מ"ר פְּקָעִים, — שתיל, פִּטּוֹר, הפוקע כלו' בוקע מן הקרקע או מגוף הצמח המשמש קשוט בבנין, Blütentrieb; rejeton; shoot, spout: וארז אל הבית פנימה מקלעת פְּקָעִים ופטורי ציצים (מ"א ו יח). וּפְקָעִים מתחת לשפתו סביב סבבים אתו עשר באמה מקפים את הים סביב שני טורים הַפְּקָעִים יצקים ביצקתו (שם ז כד). — ואמר המשורר: ועוד תשתה עסיס רמון ותשכב במטות שן ומקלעת פקעים, ועוד תכה כמכה הכך את זמנך או תנגע נגעים (ר"ש הנגיד, דבריך בתוך לבי, ברודי, 42).
1 [כמבֹאר בהערות לערכים פְּטוֹטֶרֶת ב. פָּטוּר, פִּטּוֹר, א. פָּטַר, פִּטֹּרֶת, נוצרו גם בעבר' כמו בשאר לשונות כמה מלים במשמ' שתיל הצמח, נצר וציץ, מן ההוראה העקרית בָּקַע, פָּרַץ מן הקרקע או מגוף הצמח. וכן אין גם פֶּקַע ואין אף פַּקֻּעָה בעקר אלא הפטוטרת, הפטֹרת הדבר הבוקע וצומח; ולא מקור המלה אלא שמושה בלשון, שנתיחד במשך הדורות לפטוטרת זו או זו, הוא שקבע לאט לאט את משמעותן המדֻיקת של המלים כשמות לצמחים ידועים, בעוד ששמות אחרים נתיחדו לזולתם. ואמנם כמה מפרשים הלכו בדרך ההפוכה לבאר פָּקַע עפ"י פַּקֻּעוֹת השדה שראו בהן צמח מיֻחד (עי' הערה לערך פַּקֻּעָה. כך ריב"ג: ופקעים וכו' הם הפקועות וכו'; רד"ק: והם צורות פקועות שדה. וי"ת: וגלף חיזו ביעין, ולפי זה רלב"ג: בצורת ביצים. ורש"י פרש: כמין כפתורים. ור"י אברבנאל: שהפקעים היו גופים עגולים והיו להם ראשי הבקר (של ים הנחשת) והיו דבקים בים ממעל וכו'.]