א. פִּיקָה
°, ש"נ, — פחת וגרעון Ausfall, Manko; manque, déficit; deficut: שהן מכניסין פיקה1 בממונו של העולם (ילקוט שמעו' אסתר תתרנד).
1 [בדפו' מתקן לפי גרסת מד"ר אסתר: פחת אך קשה לראות בצורה פיקה נ"א של פחת, והיא מלה אחרת באותה הוראה. אמנם אפשר שזה מונח מחיי הסוחרים שמקורו בלעז. אחרים פרשו משרש פוק כשה"פ של א. פוק, (עי' לוי ויסטרוב), ואין זה מתאים לענין.
ובתוספת' צוק"מ (שבת ז כא): מבעיתין לעוית ולפיקה, אך בדפוס' ולפוקח במשמ' פהוק, עי' ב.פּוּקָה.]