1, ש"ז,— כלי לשמר בו שֶׁמֶן וכיוצא בזה Flasche; bouteille; bottle: ויקח שמואל את פַּךְ השמן ויצק על ראשו (ש"א י א). ולקחת פַּךְ השמן ויצקת על ראשו (מ"ב ט ג). — ובתו"מ: כל הכלים הניטלין בשבת שבריהן ניטלין וכו' שברי זכוכית לכסות בהן את פי הפך (שבת יז ה). תבלין נדוכין במדוך של עץ והמלח בפך ובעץ הפרור (ב"ש, ביצה א ז). הפכים הגלילים והחביונות שעור קרקרותיהן כל שהן ואין להן דפנות (כלים ב ב). הפך והטפי שיעורן בשמן והצרצור שיעורו במים (שם ג ד). וכי מה מטמא לו אם תאמר כלי עציו ובגדיו ומתכותיו מטבילן והם טהורים על מה חסה התורה על כלי חרסו ועל פכו ועל טפיו (נגע' יב ה). הפכין הגלילין שמוליכין בהם שמן למרחץ והצרצורין והשיקורין עד שלא הוסקו טהורין וכשהוסקו טמאין (תוספת' כלים ב"ק ב ט). שאול ויהוא שנמשחו מן הפך היתה מלכותן מלכות עוברת דוד ושלמה שנמשחו מן הקרן היתה מלכותן קיימת (ירוש' הור' ג ג). ודין הוא ומה פכין קטנים שטהורין בזב טמאים במת מפץ שטמא בזב אינו דין שיהא טמא במת (שבת פד:). ויותר יעקב לבדו וכו' שנשתייר על פכין קטנים (ר"א, חול' צא.). לא יאמר אדם לחברו טול שמן מפך ריקן (כלה רב' י). — ובסהמ"א: תדיר חזינן דממלאין כוס זכוכית לבנה מים בין עשויה כדור וביו לאו ואפילו פך ואשישה ומוקמינן לה להדא שמשא ותולין על גבה צמר גפן ויוצא מהן אש (תשו' גאונ' מו"מ קמה). טפי זה דומה לפך אלא שהפך פיו רחב וטפי פיו צר (פרוש הגאונים, כלים ג ג). ויום הזה נצבת על עין המים בין משאבים אשר עליו תצאנה היוצאות לשאוב הפכין הגלילין והחביונות (תשו' רש"י בקבוצת קונטר', א.). — *בֵּית הַפַּךְ, מקום עשוי בצידי הכירה שמניחים בו פך השמן שיפשיר: בית הפך ובית התבלין ובית הנר שבכירה מטמאין במגע ואינן מטמאין באוויר (ר"מ, כלים ה ג). בית הפך ובית התבלין ובית הנר היוצא מן הכירה תוכן נידון כאחורי כירה (תוספת' שם ב"ק ה ו). — ואמר הפיטן: חפשו ומצאו בשיתין פך שיש בטמן כי אם אסוך שמן (מנחם בן מכיר, אודך, יוצ' שבת ב חנוכה).