° 1, ש"נ, — שה"פ מן פָּנָה, פעֻלת מי שהוא פּוֹנָה, מקום שאדם פונה, Wendung; tourneé;turn(ing): ותנסהו בפנייתך2 הטבעי במקרה בלא כוונה תראה שרוב בני אדם אינם פונים עצמן בטבעם בפניה אחרת רק מזרח צפון מערב דרום (הלבוש או"ח תרנא יא). — ובמשמ' פְּנִיַּת הלב, כונה, נטיה: שיתכן היות לקצתם איזה פניה (ספר המדות לאריסטו ב). כי להיות פניית משה כלפי הרוחניים וכו' (ר"י אברבנאל, מ"ב ב). וכן היו הפנים פנים לפי שפניית האדם מדרך חושיו היא כולה מאותו צד והעורף סותר אליו (הוא, שמים חדשים ב, יז:). שאין לערב בזה הבטחון פנייה כלל בהשתדלות (ר"מ אלבילדא, ראשית דעת, קפו:). כי לא יתכן להרמיז לדבר אחר מכלל השמות שהרמזנו אשר קדם זכרם ואין לנו פניות להזכיר סתירתם (ר"א הקראי, ג"ע, טמאה וטהרה ה, קיא:). בנפול איש במבוכה פן יטה אשורו מני הדרך אשר יחזיק החוצה לגמרי בפניות רעות ויאבד (ר"מ אלשיך, רב פנינים על משלי ד כה, שלישי). אמנם בהיות לשון צדיק משוללת פניה אז לב רשעים יהיה כמעט ליבטל מרוב עצמותם (שם י יח). והוא כי גם זכיותיו בלתי זכים כי אם בפניות חומריות כבצה הזאת שהיא מים עם רפש עפר (הוא, איוב ח יא). כי אמרתי זך לקחי בלי פניות יוהרא וכיוצא רק תורה לשמה (שם יא ד). וכ"ש המחניפין לאלמים ולעשירי עם ופנייתם להתכבד בחניפות שלהם (חמדת הימים א טו, לז., ענש למי שאינו מוכיח). ועל הכל יהא לימודך לשמה לא לקנטר ולא להתגדל ולקרדום לאכול ממנה ולשום פנייה גשמית כי אם ללמוד ליראה את ה' אלקיך ולדעת אותו ולעבדו (רי"א מודינא, לב האריה א ה). — °וּפְנִיַּת השמש: שני העגולים של פניית3 השמש (ווענדצירקעל) עומדים במרחק שוה מן כ"ג מעלות (למודי הטבע, יאוועל, כו:). עוד נדמה לנו שני קוים מקבילים נגד קו המשוה הנקראים עגולי פניית4 השמש (ווענדעקרייזען) (שם לד.).
1 [המלה היא מאחרת; אמנם בפסיק' רב', אנכי אנכי, קמט: נאמר: לתלפיות תל שכל הפניות פונים בו, ומא"ש משתדל שם לקיים גרסה זו, אולם בכל שאר המקומות נדרש תלפיות: תל שכל הפיות פונים בו, ורק כך נכון, והרי במשמ' של פניה בא בתו"מ פּוֹנָה או פִּנָּה, עי' שם. ובלשון ימינו נהוגה המלה בפרט במשמ' פְּנִיָּה אל אלהים או אדם בדבור, Anrede, Anruf; adresse; invocation; ובמשמ' כונה נסתרת לטובת עצמו, צריה.]
2 [נדפס: בפנייתך.]
3 [נדפס: פנויות.]
4 [נדפס: פנוית.]