°, ש"נ, — שה"פ מן א. פָּסַס, כמו אֲפִיסָה, ואמר המשורר: האבילים וכו' הנוגים אשר הוקרו בקורות רעות וצרות מריעות וכו' בריחוק ישועות ונידוד תשועות, במיתת הכשרים וכו' וגמירת הזקנים ופיסת האמונים (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מן, 179).