* 1, ש"ז, — א) מאמר בתוך פרשה בפרשות המקרא המפֻסק מהמשכו בפִסּוּק הטעמים, Bibelvers; vers, verset (de la Bible); verse (in the Bible):  הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד או אפילו אות אחת צריך לנהוג בו כבוד (אב' ו ג). כל ימיי הייתי קורא הפסוק הזה והיזה הטהור על הטמא ולא מצאתיו אלא באוצר יבנה בלבד (תוספת' דמאי א יד). הקורא את המגילה וטעה והשמיט בה פסוק אחד לא יתחיל ויקרא את אותו פסוק בפני עצמו אלא מתחיל מאותו פסוק וגומר עד סוף (שם מגי' ב ב). כתוב אחד אומר ירה וכתוב אחד אומר רמה כיצד יתקיימו ב' פסוקים הללו, ירה שהן יורדין לתהום רמה שהן עולין למרום (מכי' בשלח ד). הרי הוא אומר ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד ה' את בית ה' מלמד שנתנה רשות למלאכים לחבל וכך הפסוק אומר ושכותי כפי עליך עד עברי מלמד שנתנה רשות למלאכים לחבל וכו' (ר"י הגלילי, ספרא ויס, פסיח'). מי ששמע פסוק אחד ושכחו יבוא וישננו מי ששמע פרשה אחת ושכחה יבוא וישננה (ספרי דבר' ד). גדולים מעשים אלו שהם בעת צרתם הצמיחו ג' פסוקים של צדוק הדין (שם שם שז). מן הפסוק הזה את למד ארבעה דברים וכו' (רבי יוסי בר חנינא, ירוש' ברכ' ד א). התינוקות מתקינין להן ראשי פסוקיהן לאור הנר (רשב"ג, שם שבת א ד). אין קורין פסוק על גבי מכה בשבת (שם שם ו א). בוא וקרי את הפסוק הזה על בני שהוא מתבעת תן עליו ספר תן עליו תפלין בשביל שישן אסור (שם שם). ויבינו במקרא זה המסורת וכו' ויש אומר' אילו ראשי פסוקים (שם מגי' ד א). הוה יודע אחד את הפרש' קורא את כולה שבעה יודעין ג' פסוקין כולהון קראיי אחד יודע ג' פסוקים קרי וחזר וקרי (שם שם ד ג). השכים ונפל פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה (רבי יוחנן ברכ' נז:). הקורא בתורה אל יפחות משלשה פסוקים (תענ' כז:). ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקב"ה אלא משה מפי עצמו זהו כי דבר ה' בזה (סנה' צט.). ת"ר הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם (שם קא.). כשחזר דוד לירושלם בא אחיתופל ואמר לו דוד לא היה לך ללמד מפסוק קטן שהתינוקות קוראין ולבני קהת לא נתן (מד"ר במד' ד). שני אויבים לא נאררו עד שהשלים עליהם שבעים פסוקים (שם שם יד). הפסוקים מוכיחים שהן שבע מסעות לאחור ללמדך שחזרו לאחוריהם (שם שם יט). חזרנו על כל המקרא ולא מצינו שנתנבא שלמה אלא קרוב לשמונה מאות פסוקים ואת אמרת שלשת אלפים אלא מלמד שכל פסוק ופסוק שנתנבא שלמה יש בו ב' ושלשה טעמים (ר' שמואל בר נחמני, שם קהל', כל זה). — ובסהמ"א: כי בעוד היו אבותינו שכנים בעיר הקדש לא נודע להם שיר שקול בלשון קדש רק ספר איוב ומשלי ותהלים הם פסוקים קצרים וקלים (ר"י חריזי, תחכ' יח, 178). הקורא את שמע לא ירמוז בעיניו ולא יקרוץ בשפתיו וכו' ויש מתירין אף בפרשה ראשונה מפסוק ראשון ואילך (המאירי, יומא א, יט:). — ואמר המשורר: כלמת הממרה צעיר ימים יורה בטהרות הוא קורא וטועה בפסוקים (ראב"ע, נדוד, כהנא א, 26). — ובמליצה, פסֹק לי פסוקך, אמֹר לי את הפסוק שלמדת היום: כיון שהגיע מרדכי אצל התינוקות שאל לאחד מהן פסוק לי פסוקיך (מד"ר אסתר ז, אם על המלך טוב). — *וראשי פסוקים, במשמ' פסוקים בודדים, פסוק פסוק לעצמו: אין אדם רשאי לומר דבר כנגד רבו אלא אם כן ראה או שימש כיצד הוא עושה בתחילה רבו פותח לו ראשי פסוקים ומסכים (בשם רב, ירוש' חגי' ב א). ספר שפסקו ושנוקד ראשי פסוקים שבו אל יקרא בו (סופר' ג ז). — °וסוף פָּסוּק, שם הטעם הבא בסוף הפסוק בספרי המקרא המנֻקדים, סִלּוּק, עי' ערך סוֹף. — *פָּסוּק במשמ' המקרא בכללו2: ו' נסים נעשו באותו היום לצדיקים ואלו הן צף הכבשן ונפרץ הכבשן ונמק יסודו ונהפך הצלם על פניו ושרפו ארבע מלכיות והחיה יחזקאל את המתים וכולן מן המשנה אלא הללו ד מלכיות מפורש מן הפסוק דכתיב גבריא אליך די הסקו לשדרך מישך ועבד נגו קטל המון שביבא די נורא וכו' (תנחו' נח י). אנכי ה' אלהיך, זה שאמר הפסוק רכב אלהים רבותים אלפי שנאן (פסיק' ר"כ, בחדש השלישי, בובר קז.). — ובסהמ"א: ואם אינו תלמיד חכם והוא בעל פסוק יעסוק במקראות הקדושה (ראב"ן, המנהיג, 20). והלשון קצר אצלנו וטוב הוא להרחיבו כדמיון הנמצא בפסוק אך שלא נצא מדרך לשון הפסוק מכל (רד"ק סה"ש,עתר). רזי לי רזי בדקדוק ובפסוקי (ר"א בחור, מסורת המסורת הקד' ב). כל ימי היית אדוק בפסוק ובדקדוק (הוא, תשבי ערך אדק). ותמהתי למה אנו קורין אותו גיהנם בפתח או בקמץ ולא נמצא בפסוק רק בחולם (שם ערך גיהנם). — ג) °פָּסוּק, כשם לשיר קצר, שיש בו פחות מעשרה בתים: ופסוק יקרא השיר אשר בו פחות מעשרה בתים (ר' דוד יחיא, לשון למודים, שקל הקדש יו). ודע שנקרא דלת השורה הראשונה מהשיר והשנית נקראת סוגר ושתיהן יחד נקראו בית וכל שאינו בן עשרה בתים נקרא פסוק ובעל עשרה ולמעלה נקרא במקור נדפס 'נקלא' שירה (שלמה אוליוירו, שרשות גבלות, ל.). ולא פרשתי לך אל חצי הפסוק (אבשלום מזרחי, אמרי שפר, קבלה על מלאכת השיר ו).