פַּעֲמָה

1, ש"נ, מ"ר, כנ' פַּעֲמֹתָיו,— רגל, כרע, עמוד של כלי או מכונה, Fuss, Pfeiler; piéd, pilastre; foot, pillar2: ויצקת לו (להארון) ארבע טבעות זהב ונתת על ארבע פַּעֲמוֹתַיו ושתי טבעות על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית (שמות כה יב). ויצק לו (להארון) ארבע טבעות זהב על ארבע פַּעֲמוֹתַיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית (שם לז ג). וארבע אופני נחשת למכונה האחת וסרני נחשת וארבעה פַּעֲמוֹתַיו כתפות להם (מ"א ז ל). — ובתו"מ במשמ' רגל או צעד: מעשה באחד שהיה כותב ברכות והלך ר' ישמעאל לבודקו כיון שהרגיש בקול פעמותיו של ר' ישמעאל נטל תכריך של ברכות וזרקן לתוך ספל של מים (ירוש' שבת יו). — ואמר המשורר: בחבלי העני תשב אחוזה עניה פעמותיה כבולות, מפרק עול פרק עול צוארֹנה והמוטות תמוטט באילות (רשב"ג, JOR יולי 1913, עמ' 72).



1 [אין פעמה במ"י במקרא, ורב המפרשים רואים במ"ר פעמות צורת רבוי של פַּעַם, המשמשת בשמושים מקבילים לאלו של ידוֹת מן יָד.]

2 [כן ת"י (איזתוורוי) וראב"ע (רגלים). ורב המפרשים פרשו זויות. אונקלוס: זוויתיה; ריב"ג: צדדיו וזויותיו; רש"י: כתרגומו וכו'; שבעים: ϰλίτη כלו' צלעות; וולגטה: angolos.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים