פִּעְנָה

° 1, בינ' מְפַעְנֶה, — כמו פִּעְנִַח, ואמר הפיטן: סוד השם ליריאיו פשטנים ורבנים, עמקיה ורזיה דולים מבורות ספונים, פירות פיהם משביעים מכופנים, צפונות מגלים וספונות מפענים (ר' אליעזר בן נתן, מרשות מחוקקים, MGWJ 1895, עמ' 35).



1 [פעל שיצרוֹ הפיטן לצורך החרוז.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים