° 1, — שה"פ מן פִּעְנֵחַ, פעֻלת מי שהוא מְפַעְנֵחַ, גִּלּוּי צפונות, באור סודות: ונוסיף דברינו פירוש ופיענוח כמות שאמרנו לטוען לו וכו' (דונש, תשו' על רסע"ג 102). — ואמר הפיטן: שפך סיחו ללוקח רוחו וצורו הבטיחו בטובת פענוחו ובן מאה ועשרים כהלך לנוחו לא כהתה עינו ולא נס לחה (ינאי, קטע גני' JQR 1910, יולי, עמ' 109).