° 1, פִּעְנַח, פ"י, — פִּעְנַח פלוני צפונות, גלה ובאר סודות, הפיץ עליהם אור, enthüllen, aufhellen; dévoiler, éclaircir; to unveil, elucidate: המעורר ישנים והמקיץ נרדמים מחיה מתים ורופא חולים פוקח עורים וזוקף כפופים המשיח אלמים והמפענח נעלמים נשמת כל חי, שחר' שבת ויו"ט, ספרד'. בעל הרחמים יאיר עיניך במאור תורה ויאזרך חיל ועצמה לפענח סתומיה (תשו' הגא' הרכבי תמב). לדלות בארות עמוקים לפענח חדרי תושייה להשקות עדרים (תשו' ר' שלמה, הלכות מסדר נשים, מעשה הגאונים סה). ראשית חכמה סודם לפענח ליראי ה' סודות ספרים סתומים חתומים לפרש יותר מקדמוני (שבתי דונולו, חכמוני, מובא ע"י שד"ל, כרם חמד ח, 100). ואני כבר פיענחתי בעידותי מן הנמצא בכתוב כי הן תיבות כולם רוכבות על העושים בצירופן (דונש, תשו' על רסע"ג 124). לפרש מסתריה (של התורה) לפענח רזי תעלומיה לגלות ולפרסם עמקי צפוניה (ספר אלדד הדני, שאלת אנשי קירואן מר' צמח גאון, אפשטין). מצות יי' לצמאים מרווים מורים ומפענחים (יהודה הדסי, חתימת אשכל הכפר). מחפשים מפשפשים סתרי תורה בחדרי חדרים מפענחים צפונותיה ונבעו מצפוניה (ר"מ מרוטנבורג, שערי תשובה תעו). מפענחי צפונותיה ונבעו מצפוניה (ר"מ מרוטנבורג, שערי תשובה תעו). מפענחי צפונות כהחרש והמסגר (תשובות חכמי רומי לחכמי פריש, ביה"א לשד"ל א). הלא לאלהים פתרונים המפענח נעלמים (שו"ת פרח מטה אהרן קכב, ר:). — ואמר הפיטן: סדור המרכבה חזה בתעצומות, עניו המפענח צפונות וסתומות (יוסי בן יוסי, מובא בסה"ש לריב"ג, פענח). רעבים לפענח דתיה פענח מדותיה, צמאים גמות חדותיה גלה להם עדותיה (ר"א קליר, קפאון חק, קרוב' שבת פרה). אין להבין תקף מפעלתיך אין לפענח עמק פלאותיך (הוא, אין לשוחח, סלוק שבת פרה). ירח אשר לא פענח לראשונים, כמוס לצפון חדשים גם ישנים, לראש הושם לארבעה ראשי שנים (הוא, אדון מקדם, קרוב' שבת החדש). מן ההר למעוניו מהר וקרא לענו נקדש שבעה בענניו נהגו לפענח לו עניניו (הוא, מן ההר, קרוב' א שבוע'). ראה ערום ועריה ונאנח, ולעקודו סוד זה פענח (הוא, איכה את אשר, קינ' ת"ב). עורכי מערכך מישרי הדורים, מפענחי צפוניך ומגלי מסתורים הוא, החרישו, שם. נורא שוכן מרומים סולח לפשעי אשמים ומפענח נעלמים הוא, אמר לאלהים, שחרית צום כפור, מחז' איטל' ב, פד.. מי יגלה עומק סלסולך, מי יפענח נצוח מסלסלך (הוא, מי ימלל, סלוק מוס' צום כפור, שם שם קכה.). ובשלישו לפענח ולעבר, ולערבי חדשיו בערבי ישועה לגבר (אלעזר ברבי אבון, ובני ציון, ידיעות מכון שוקן ה, רעח). כי נתן לכם ירח אשר פענח לראשונים, יען כי הוא ראש למקראי זמנים (שם רעט). טהור פענח רזים מדות מפריזים (משלם בר קלונימוס, אפיק רנן, יוצ' ב פסח). ליל שמורים פענח צפנת מעבדיו (מאיר, ליל שמורים אדיר, מעריב ב פסח). באר תורתו למפענחים הקשיבו (יהודה, אפאר לאלהי, יוצ' שבת חוה"מ סכות). אלהג אלמד השם השמיני לאום עמוסה, להג נשא אפענח במלה פרושה (סדר רב עמרם גאון ב, תיקון ליל שבת בין ר"ה ליו"כ). עמוד חתן עמוד ברשות אלהים מגלה רז מפענח סתורות וברשות כל נבוני ואצילי קהלנו ויתר החבורות (בטרם יערוך לבי אמרות, פיוטים לחתן, סדור מנהג ארם צובה). — ואמר המשורר: ואהבתי לבן פרת יהוסף עלי כל אהבה גדלה ועצמה לגור אריה וילד שעשועים וצפנת פענח כל סתומה (יוסף אבן חסדאי, הלצבי חן, שעה"ש 29). ארון דת אש וחכמה ראש ישיבה מפענח בחכמתו צפונות (אליעזר בן יעקב הבבלי, Babyl. Geonim, פוזננסקי, 72). ובם יוסף וכו' אשר נקרא מפענח צפונים (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מן, 76). קראוך פני המהללים ודולה כל בני קדר וחנך כהן דויד ביום מלך בחברון וחן יוסף ביום פענח ספונך (שם שם 265). ידיד בחייך שמע נא שירי בהגיונה אם את מפענח צפונה תשמע ותבינה (ר' סעדיה בן יוסף המאושר, מטמוני מסתרים, כח). מה לך לבבי וכו' חפש באנה ואנה ועשה כראשונה ושאל מפענח בבינה נשיא לתימנה (שמריה, מה לך, שירי תימן, 22). — ופִעְנַח אור על דבר, ואמר המשורר: עליהם יפענח אור ומימיו מטהרי פניהם בעדן אור וכלך תעטרי (יוסף בן ישראל, איומה בהר המור, שירי תימן, 55). — ופִעְנַח את הפצע, גלה אותו, ואמר הפיטן: אם פג פיצעו יפענחינו (ינאי, קרוב' לס' ויקרא, זולאי, קמא). — צָפְנַת פַּעְנֵחַ במשמ' דבר נסתר שנתגלה: שם כתם אופיר ושהם יקר וספיר וברזל ונחשת ופטדה וברקת ובדיל ועפרת ודר וסחרת ותרשיש ובדלח גפרית ומלח וכל צפנת פענח2 (ראב"ע, חי בן מקיץ, כהנא ב, 49).
— פֻע', °פֻּעְנַח, — שפִּעְנְחוּ אותו: ושמא תאמר שהיתה (התורה) כתובה על ספק עדיין לא נבראו בהמה וחיה לפשוט מהם עור לעשות גויל לכתוב עליו, ואם תאמר על כסף וזהב או מיני מתכות עדיין לא נבראו לא נזדככו ולא פענחו (מדרש כונן, ביהמ"ד ילינק ב). — ואמר הפיטן: ספונים פענחו3 מאימת דר שמים שאת קול ה' על המים (ר"א קליר, אלופים, תפארת שיבה לצונץ, 204).
1 [בשמו המצרי של יוסף צָפְנַת-פַּעְנֵחַ (בראש' מא מה), שעקר הוראתו אולי: האל אומר (ש)יחיה, הבינו קדמונינו צפנת כמלה עברית במשמ' צפונות, וכנראה כִּוֵּן לכך אף הנקוד, והואיל ויוסף הוא פותר רזי החלום, נראה להם כפרוש כל השם: מגלה צפונות, דטמירן גלין ליה (ת"א). ולפי זה השתמשו ביחוד בפיוט בפעל המחֻדש במשמ' זו. והיום נוהגים ליחד שמוש הפעל להוראה: פתר כתב רזים, entziffern; déchiffrer; decipher. ואלה דברי ריב"ג: ואמר התרגום בצפנת פענח גברא דמטמרן גלין ליה והלכו כל הפיטנין על הענין הזה וכו' ( ריב"ג, סה"ש פענח). וראב"ב, בראש' מא מה): אם זו המלה מצרית לא ידענו פירושה ואם היא מתורגמת לא ידענו שם יוסף וכו', ע"כ. ועי' השמוש בצרוף צפנת פענח במשמ' דבר צפון. ובא גם פַּעְנֵחַ בלבד ככנוי ליוסף: הושענא וכו' למען פענח בנוף נתכנה (רסע"ג הושענות, סדור רסע"ג, רמב).]
2 [איגר (עמ' 141) : וכל מיני פענח.]
3 [מנק': פֹּעָנְחוּ.]