פעמון, ש"ז, מ"ר פַּעֲמֹנִים, סמ' פַּעֲמֹנֵי, — כלי להשמעת קול, כעין כוס של מתכת ובתוכו זוג כעין לשון מטלטל, וכשמניעים הכלי הזוג מקיש בדפני הכוס ומצלצל Glocke; cloche; bell: ועשית על שליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב וּפַעֲמֹנֵי זהב בתוכם סביב פַּעֲמֹן זהב ורמון פַּעֲמֹן זהב ורמון (שמות כח לג-לד). ויעשו פַּעֲמֹנֵי זהב טהור ויתנו את הַפַּעֲמֹנִים בתוך הרמונים על שולי המעיל סביב בתוך הרמנים פַּעֲמֹן ורמן פַּעֲמֹן ורמן (שם לט כה-כו). — ובתו"מ: למה הדבר דומה לפעמון זהב והגיל שלו מן מרגליות (מד"ר ויקר' כז). — ואמר הפיטן: דודי לכה נסב אלי גנים, לארות נרדים בם ושושנים, כמה תהי יעלה בבין תנים, הקץ לכנורי ופעמוני, וכסוף ליין רקחי ורמוני (אהבה לפסח, הגדה מצוירה ומנק', כ"י בריט' מוז', 13). — ואמר המשורר: כי אשנה תהלותיו בפי כפעמונים ישירוהו מתי מוסר ויהגו בצדקותיו ימי עולם ושנים (רשב"ג, כי אשנה תהלותיו, שירי שלמה, דוקס, 18). ואת יונת חבצלת שרונים, ושוליך מלאים פעמונים, ורמוני מעיליך זהובות, אשר ידעו מעילי אהרונים (הוא, ואת יונה, שעה"ש 37). גבור לבשם מעיל חכמה, וחסד כרמון לו והתֹּם פעמונו (אליעזר בן יעקב הבבלי, פוזננסקי, Babyl. geon, 76). לך התם והישר כפעמונים לשוליך ונדבתך ידועה בך והיא ממך ואליך (ר"י הלוי, סבבתני נדיבתך, שעה"ש 91). ואתרעם גבירי ממך לך, ואשמיע לך קול פעמוני, ואזני ארצעה אל אהבתך, ואל עול חשקי אטה גרוני (טדרוס הלוי, קטע כ"י גני' שפירא). — °וחלון פַּעֲמוֹן, אחד מן שלש מאות ששים וחמש חלונות הרקיע, נקֻדות מדֻמות בגלגל הרקיע שמהם השמש כאלו יוצא בכל יום1: מקום שהחמה זורחת בו בתקופת תמוז והוא חלון פעמון והולך וסובב לאחוריו ומהלך כל היום המזרח והדרום ועולה ושוקעת כנגדו במערב (ר"ח, עירוב' נו.). *גִּיל. — *זוּג. — מְצִילָּה. — °נְקִישָׁה. — *עִנְבָּל. — צְלִיל. — °צִלְצוּל. — *צִלְצֵל. — קַרְקָשׁ. — *קִרְקֵשׁ. — *קִשְׁקֵשׁ.