פ"י, פָּקַדְתָּּ, פָּקֹדְתִּי, פְּקַדְתִּיו, פְּקַדְתִּים, פָּקְדוּ, פָּקָדוּ, פְּקָדוּךָ, פְּקַדְתֶּם, פָּקַדְנוּ, פֹּקַד, פֹּו־, פָּקֹד, פְּקֹד, פָּּקְדִי, פְּקֹד נכפל במקור, פָּקְדֵנִי, פִּקְדוּ, אֶפְקּד,  ־קוֹד, ־קָד־, תִּפְקְדִי, יִפְקֹּד, ־קוֹד, יִפְקְדֵנִי, יִפְקְדֵם, יִפְקְדוּ ־ק־, פְּקֻדִים, פְּקוּדֵי, פְּקֻדֵי, פְּקֻדָיו, פְּקֻדֵיכֶם,  ־הֶם, ־וּדֵי,   — א)  פָּקַד את פלוני, זְכָרוֹ , חשב עליו, העלהו על דעתו, gedenken: se souvenir; to bear in mind:  ויי' פָּקַד את שרה כאשר אמר ויעש יי' לשרה כאשר דבר (ברא' כא א). ואלהים פָּקֹד יִפְקֹד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב (שם נ כד).   לך ואספת את זקני ישראל  ואמרת אלהם במקור נדפס 'אלהים' יי' אלהי אבותיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פָּקֹד פָּקַדְתִּי אתכם ואת העשוי לכם במצרים ואמר אעלה אתכם מעני מצרים (שמות ג יו-יז).  ויאמן העם וישמעו כי פָקַד יי' את בני ישראלל וכי ראה את ענים (שם  ד לא). כי פָקֹד יי' את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות (ש"א ב כא). כה אמר יי' צבאות פָּקַדְתִּי את אשר עשה עמלק לישראל אשר שם לו בדרך בעלתו ממצרים (שם יא ב). והיה מקץ שבעים שנה יִפְקֹד יי' את צר ושבה לאתננה (ישע' כג יז)  . לא יאמרו עוד ארון ברית יי' ולא יעלה על לב ולא יזכרו בו ולא יִפְקֹדוּ ולא יעשה עוד (ירמ' ג יו) .  אתה ידעת יי' זכרני וּפָקְדֵנִי והנקם לי מרדפי אל לארך אפך תקחני (שם יה יה). כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אֶפְקֹד אתכם והקמתי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה (שם כט י). וַתִּפְקְדִי את זמת נעוריך (יחז' כג כא). כי יִפְקְדֵם יי' אלהיהם ושב שבותם (צפנ' ב ז).  מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תִּפְקְדֶנּוּ (תהל' ח ה.  פָּקַדְתָּ הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים (שם סה י). אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה וּפְקֹד גפן זאת (שם פ יה). זכרני יי' ברצון עמך פָּקְדֵנִי בישועתך(שם קו ד). כי שמעה בשדה מואב כי פָקַד יי' את עמו לתת להם לחם (רות א ו).— פַָּקַד האדם את האלהים והתפלל אליו: יי' בצר פְּקָּדוּךָ צקון לחש מוסרך למו (ישעי' כו יו). — ב) ופקד את פלוני, זכר אותו לכבדו בבקור, בא לראותו1, besuchen; visitor; to visit: ויהי מימים בימי קציר חטים וַיִּפְקֹד שמשון את אשתו בגדי העזים ויאמר אבאה אל אשתי החדרה (שפט' יה א).  ואת אחיך תִפְקֹד לשלום ואת ערבתם תקח (ש"א יז יח). — ג) פָּקַד את פלוני, זכר אותו לבוא עליו בדבר רע לשם עֹנש  heimsuchen; affliger, punir; to visit (upon), punish  לכן פָּקַדְתָּ ותשמידם ותאבד כל זכר למו (ישע' כו יד). לכן יפלו בנפלים בעת פְּקַדְתִּים ייכשלו אמר יי' (ירמ' ו יה). אתה יי' אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לִפְקֹד כל הגוים אל תחן כל בגדי און (תהל' נט ו). — וּפָקֹד על פלוני, באותה משמ': ביום ההוא יִפְקֹד יי' בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים (ישע' כז א). וּפָקַדְתִּי על היושבים בארץ מצרים כאשר פָּקַדְתִּי על ירושלם בחרב ברעב ובדבר (ירמ' מד יג). לא אֶפְקֹד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו (הוש' ד יד). וריב ליי' עם יהודה וְלִפְקֹד על יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו (שם יב ג). כי ביום פקדי פשעי ישראל ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ (עמו' ג יד). וּפָקַדְתִּי על כל הדולג על המפתן ביום ההוא הממלאים בית אדניהם חמס ומרמה (צפנ' א ט). — וּפָקַד אל פלוני: הנני פֹקֵד אל מלך בבל ואל ארצו כאשר פָּקַדְתִּי אל מלך אשור ירמ' נ ח).— פָּקֹד אֶל ועַל: הנני פוֹקֵד אל אמון מנא ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה ועל פרעה ועל הבטחים בו (שם מו כה). —  פָּקַד עָוֹן וחטא על פלוני, זכר החטא לנקם אותו על עושהו, ahnden, heimzahlen; venger, payer; to revenge, reply:  כי יי' אלהיך אל קנא פֹּקֵד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי (שמות כ ה). וביום פקדי וּפָקַדְתִּי עליהם חטאתם (שם לב לד). ותטמא הארץ וָאֶפְקֹד עונה עליה ותקא הארץ את ישביה (ויקר' יח כה). וַתִּפְקֹד עלי עון האשה היום (ש"ב ג ח). וּפָקַדְתִּי על תבל רעה ועל רשעים עונם (ישע' ג יא). כי הנה יי' יצא ממקומו לִפְקֹד עון ישב הארץ עליו (שם כו כא). ויי' לא רצם עתה יזכר עונם וְיִפְקֹד חטאתם ירמ' יד; ודומה לו  הוש' ח יג, שם ט ט. וּפָקַדְתִּי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו (שם ד ט). רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אֶפְקֹד עליכם את כל עונתיכם (עמו' ג ב). וּפָקַדְתִּי בשבט פשעם ובנגעים עונם (תהל' פט לג). — פָקַד בפלוני על עון, על חטא: העל אלה לא־אֶפְקָד־בם נאם יי' אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי (ירמ' ט ח). — וּפָקָד על מעשה פלוני: אֶפְקֹד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו (ישע' י יב). —  ובינ' פָעוּ', *פָּקוּד הענש , פְּקוּדָה הצרה, שפקדו בו את הַפִּקֻדָּה, שנעשתה שליחותו: וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות, עד שהראשונה פקודה שניה ממהרת לבא (ר' יוחנן, סנה' לז.). — ד) וּפָקַד את פלוני, בא אליו לבחן אותו, לחקרו ולבדקו: בחנת לבי פָּקַדְתָּ לילה צרפתני בל תמצא זמתי בל יעבר פי  (תהלי' יז יג). וַתִּפְקְדֶנּוּ לבקרים לרגעים תבחננו (איוב ז יח). —  ה) וּפָקַד את פלוני, בא אל מקומו לבקש אותו, aufsuchen, suchen; chercher; to search (for), seek: אם פָּקֹד יִפְקְדֵנִי אביך ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו (ש"א כ ו.  ויאמר פִּקְדוּ נא את הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא וילכו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגלגלת והרגלים וכפות הידים (מ"ב ט לד-לה). כי הנה אנכי מקים רֹעה בארץ הנכחדות לא יפקֹד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל (זכר' יא יו). — וּפַקַד את פלוני או דבר, בא אליו ולא מצאו, חסר דבר, vermissen; ne pas trouver, manquer; to miss:  והאנשים טבים לנו מאד ולא הכלמנו ולא פָּקַדְנוּ מאומה כל ימי התהלכנו אתם בהיותנו בשדה (ש"א כה יה).  דרשו מעל ספר יי' וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פָקָדוּ (ישע' לד יו). — ו)  פָּקַד את אנשי הצבא. בא אליהם לבקר אותם כבקרת רועה עדרו, ספר ומנה אותם, mustern. zahlen; inspecter, compter; to muster, count : כי תשא את ראש בני ישראל לִפְקֻדֵיהֶם ונתנו איש כפר נפשו ליי' כּפְקֹד אתם ולא יהיה בהם נגף בִּפְקֹד אתם (שמות ל יב). מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל  תִּפְקְדוּ אתם לצבאתם אתה ואהרן (במד' א ג).  פִּקֻדֵיהֶם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבותם פִּקֻדָיו כמספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא פְּקֻדֵיהֶם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות (שם שם כא-כג) . אלה הַפְּקֻדִים אשר פָּקַד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש (שם שם מד). וצבאו וּפְקֻדֵיהֶם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות וכו' וצבאו וּפְקֻדָיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות (שם ב  ד-ו) .   פְּקֹד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תִּפְקְדֵם (שם ג יה).   במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פְּקֻדֵיכֶם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה (שם יד כט). לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פְּקֻדָיו יתן נחלתו (שם כו נד). ובאלה לא היה איש מִפְּקוּדֵי משה ואהרן הכהן אשר פָּקְדוּ את בני ישראל בערבות מואב על ירדן   ירחו (שם שם סד) . וישכם יהושע בבקר וַיִּפְקֹד את העם (יהוש' ח י). ויצאו כאיש אחד וַיִּפְקְדֵם בבזק ויהיו בני ישראל שלש מאות אלף ואיש יהודה שלשים אלף (ש"א יא ז-ח). ויאמר שאול לעם אשר אתו פִּקְדוּ נא וראו מי הלך מעמנו וַיִּפְקְדוּ והנה אין יונתן ונושא כליו (שם יד יז). וישמע שאול את העם וַיִּפְקְדֵם בטלאים מאתים אלף רגלי ועשרת אלפים את איש יהודה (שם יה ד).  ויאמר המלך אל יואב שר החיל אשר אתו שוט נא בכל שבטי ישראל מדן ועד באר שבע וִּפִקְדוּ את העם וידעתי את מספר העם וכו' ויצא יואב ושרי החיל לפני המלך לפקד את העם את ישראל (ש"ב כד ב-ד). ויפקד (אחאב) את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פָּקַד את כל העם כל בני ישראל שבעת אלפים (מ"בא כ יה). במקור נדפס 'מ"א'. אלה בני לוי לבית אבותיהם ראשי האבות לִפְקוּדֵיהֶם במספר שמות לגלגלתם (דהי"א כג כד). — ועי' פָּקוּד. —  ח) פָּקַד על פלוני לעשות דבר, וּפָקַד עליו דבר, צוה עליו לעשות דבר, הטיל עליו דבר beauftragen; chareger; to charge : על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם וּפְקַדְתֶּם עליהם במשמרת את כל משאם (במד' ד כז). ובשמת תִּפְקְדוּ את כלי משמרת משאם (שם שם לב).  כל ממלכות הארץ נתן לי יי' אלהי השמים והוא פָקַד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה עזרא א ב; דהי"ב לו כג. מי פָקַד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה (איוב לו כג). — פָּקַד נָוֵהוּ, צוה לביתו: וידעת כי שלום אהלך וּפָקַדְתָּ נוך2 ולא תחטא (שם ה כד). — ט) כמו הפע', הפְקִיד, פָּקַד את פלוני על בני אדם או על דבר, עשה אותו פָקיד עליהם, מִנָּה אותו עליהם, ernennen; charger, nommer; to appoint:  וַיִּפְקֹד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם (בראש' מ ד). ואת אהרן ואת בניו תִּפְקֹד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת (במד' ג י) יִפְקֹד יי' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה (שם כז יו). — וּפָקַד שרי צבא, מנה אנשים לשרי צבא: והיה ככלת השטרים לדבר אל העם וּפָקְדוּ שרי צבאות בראש העם (דבר'  כ ט). קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פְּקְדוּ עליה טפסר העלו סוס כילק (ירמ' נא כז). —  ובהשאלה, פָּקַד את החרב, את הכלבים וכדו': וּפָקַדְתִּי עליהם ארבע משפחות נאם יי' את החרב להרג ואת הכלבים לסחב ואת עוף השמים ואת בהמת הארץ לאכל ולהשחית (שם יה ג). — ובינ'  פָּעוּ', פָּקוּד, מי שמנו אותו על בני אדם או לעבודה: ויקרבו אל משה הַפְּקֻדִים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות (במד' לא מח). — פִּקוּדֵי חיל, שרי צבא: ויקצף משה על פְּקוּדֵי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה (שם שם יד). ויצו יהוידע הכהן את שרי המאיות פְּקֻדֵי החיל ויאמר אליהם וכו' (מ"ב יא יה). ויוצא יהוידע הכהן את שרי המאות פְּקוּדֵי החיל ויאמר אליהם וכו' (דהי"ב כג יד)  —  ובמשמ'  שם את הדבר למשמרת, לְפִקָדוֹן: ויבא אל העפל ויקח מידם וַיִּפְקֹד בבית3  (מ"ב ה כ"ד). — ובתו"מ: כשם שהפורענות פוקדתה (את הסוטה) כך הפורענות פוקדתו (את הבועל) (ספרי במד' טו). עד שאתה מפקדני על בני פקוד בני עלי שלא ינהגו בי מנהג בזיון ושלא ימירו את כבודי באלהי נכר (שם קמב). וכן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה, שבועה שלא פקדנו אבא ולא אמר לנו אבא שלא מצינו בין שטרותיו של אבא ששטר זה פרוע (שבוע' מה.). מה לי שלא פקדני אבא ומה לי שלא פקדני אחי (רבא, שם. מח:). ואת אסיריו לא בזה אלו העקרות שהן אסורות בתוך בתיהן ועלובות וכיון שהקב"ה פוקדן בבנים הן נזקפות (מד"ר בראש' עא). מה הקב"ה פוקד עקרות אף צדיקים פוקדים עקרות (שם שה"ש, נגילה ונשמחה). אמר לה הקב"ה (לשרה) את הונית את עצמך חייך בלשון שאמרת בו אני פוקדך וכו' אמר הקב"ה אברהם התפלל לפני על אבימלך הרשע ונתמלאתי רחמים עליו הריני פוקד לאברהם עמו (תנחו' וירא יד). ואף חנה על שהייתה תדירה להיות עולה ומתפללת בבית המקדש ומתחננת לפני הקדוש ברוך הוא שמע תפלתה ופקדה (פסיק' רב', כי פקד ה' את חנה, קעט.).—  ובתפלה: זכרני ה' אלהינו בו לטובה ופקדנו בו לברכה (או"א יעלה ויבא). אתה זוכר מעשי עולם  ופוקד כל יצורי קדם (אתה זוכר, מוסף ר"ה). וגם את נח באהבה זכרת ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים בהביאך את מי המבול וכו' (שם). זכרנו בזכרון טוב לפניך ופקדנו בפקדת ישועה ורחמים  משמי קדם (או"א זכרנו, שם). —  *פָקַד האיש את האשה, בא אליה לתשמיש:  כל היודע באשתו שהיא יראת שמים ואינו פוקדה נקרא חוטא ריב"ל, יבמ' סב:. — *ופָקַד את המת , על המת, בקר ובדק אותו בקברו שמא הוא חי: יוצאין לבית הקברות ופוקדין על המתים עד שלשה ימים ואין חוששין משום דרכי האמורי, מעשה שפקדו אחד וחיה עשרים וחמשה שנים ואח"כ מת (שמח' ח).— ובמשמ' הִפְקִיד כְּפִקָדוֹן, פקד אצלו: כך אמר הקב"ה, בעל פקדונות אני, כל מה שאדם פוקד3 אצלי אני נותן לו (ר' אחא בשם ר"ל, פסיק' רב', כי פקד ה' את חנה, קפא.).. אמר להם הקב"ה (לאברהם ושרה) חייכם נפשות פקדתם אצלי נפשות אני פורע לכם (שם שם קפא:). — ובינ' פעוּ', פָּקוּד, *במשמ' מָפְקָד כפקדון: שכל זמן שאדם נתון בחיים נפשו פקודה ביד קונו (ר"א בנו של ר"י הגלילי, ספרי במד' קלט).. ותוצא הארץ, דבר שהיה פקוד בידיה (ר' ברכיה, מד"ר בראש' יב). כבר היתה הנבואה פקודה בידו ביד חגי זכריה ומלאכי (ר' שמואל בר נחמני, פסיק' ר"כ, דברי ירמיהו, בובר, קטז). נודה לך ונספר תהלתך על חיינו המסורים בידיך ועל נשמותינו הפקודות לך (מודים, תפלת י"ח). — ובסהמ"א במשמ' שונות כנ"ל: וזכור מה שהעירותיך עליו מהם (מי' שרשי הכניעה) ושימנו נגד עיניך וחשוב בו תמיד והשתדל לקנותו ופקדהו עם נפשך ומדותיך תדיר (ר"י א"ת, חו"ה, הכניעה י).  כל שבעת הימים נפשו של אדם פוקדת לגופו ומתאבלת עליו (זהר חיי שרה, מדרש הנעלם, קכב:). וכל אדם צריך לפקוד את אשתו בליל טבילתה (שו"ע או"ח רמ א).—  ואמר הפיטן: צאצאיה (של שרה) כן פקוד לטוב היום (ר"א קליר, ובכן  וה' פקד קרוב' א ר"ה). אם אשר בצדק נתישנה וכו' גוחה פקדה בראש השנה (שם שם).

— נִפע', נִפְקַד, נִפְקַדְתָּ, הִפָּקֵד, תִּפָּקֵד, יִפָּקֵד, ־קֶד, תִּפָּקֵד, יִפָּקְדוּ, ־קֵדוּ,—א) נִפְקַד האדם, זכרו אותו לבוא אליו להביא עליו את המֻבטח לו לטובה או לרעה: אם כמות כל האנשים ימתון אלה ופקדת כל האדם יִפָּקֵד עליהם לא יי' שלחני (במד' יו כט). ואספו אספה אסיר אל בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יִפָּקֵדוּ (ישע' כד כב). מעם יי' צבאות תִּפָּקֵד ברעם וברעש ובקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה (שם כט ו). מימים רבים תִּפָּקֵד4 באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב וכו'(יחז' לח ח). ושבע ילין בל יִפָּקֶד רע (משלי יט כג). — ובתו"מ: זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון וכו' ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמות (תקיעתא דרב, ירוש' ר"ה א ג). *וְנִפְקְדָה העקרה או העקר, זכו לבנים: ונקתה ונזרעה זרע, מלמד שאם היתה עקרה נפקדת (ר' ישמעאל, ברכ' לא:). אם כן ילכו כל העקרות כולן ויסתתרו וזו שלא קלקלה נפקדת (ר' עקיבא, שם שם). זו שנכנסה לביתו של פרעה ולביתו של אבימלך ויצאת טהורה אינו דין שתפקד (ר' יצחק, מד"ר בראש' נג). ראובן בשמחה, שמעון מה איכפת ליה, כך שרה נפקדה אחרים מה איכפת להם, אלא בשעה שנפקדה אמנו שרה הרבה עקרות נפקדו עמה (ר' שמואל  ב"ר יצחק, שם שם). זו חנה שהרבה היתה מצטערת שנא' והיא מרת נפש היא לעצמה כיון שנפקדה לא פקדה האלהים אלא לעצמה (שם שמות יט). מעשה באשה אחת בצידן ששהתה עשר שנים עם בעלה ולא ילדה וכו' הלכו להם אצל רבי שמעון בן יוחאי והתפלל עליהם ונפקדו (שם, שה"ש , נגילה ונשמחה). בועז היה בן שמונים שנה ולא נפקד וכו' רות בת ארבעים שנה היתה ולא נפקדה וכו' שניהם לא נפקדו אלא מברכותיהן של צדיקים (שם רות פרש' ו, ויאמר ברוכה את). כל עקרות שהיו בעולם נפקדו עם שרה ועוברו עמה (ר' שמואל בר' יצחק, פסיק' רב', וה' פקד את שרה, קעז.). ועכשיו נתפלל אברהם ונפקדה אשתו של אבימלך ואמהותיו (שם שם). סרט לו סריטה על הכותל ואמר לו כשתגיע החמה לכאן תהי נפקדת וכיון שהגיע החמה נפקדה שרה (תנחו' וירא יג). — ובתפלה: יעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זכרוננו ופקדוננו וכו' (או"א יעלה ויבא). מי לא נפקד כהיום הזה (אתה זוכר, מוסף ר"ה). — ואמר הפיטן: שעונים עליה בה להפקדה וכו' תמוכים בדשן שה העקדה תשר אשר בו נפקדה (ר"א קליר, את חיל, קרוב' א ר"ה). חלות פני צח שקדה (שרה) טרם קראה מיד נפקדה (הוא, אם אשר, שם). — ב) נִפְקַד פלוני, באו אליו ולא מצאוהו5, וְנִפְקַד מקומו, מושבו של פלוני, באו אל המקום ולא מצאו את פלוני שם, נעדר, נחסר: עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נִפְקַד ממנו איש (במד' לא מט). למה וכו' היתה זאת בישראל לְהִפָּקֵד היום מישראל שבט אחד (שפט' כא ג). מחר חדש וְנִפְקַדְתָּ כי יִפָּקֵד מושבך (ש"א כ יח). ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול וַיִּפָּקֵד מקום דוד (שם  שם כה). עתה הרעים אשר לך היו עמנו ולא הכלמנום ולא נִפקַד להם מאומה כל ימי היותם בכרמל (שם כה ז). ודוד אמר אך לשקר שמרתי את כל אשר לזה במדבר ולא נפקד מכל אשר לו מאומה וישב לי רעה תחת טובה (שם שם כא). ויואב שב מאחרי אבנר  ויקבץ את כל העם וַיִּפָקְדוּ מעבדי דוד תשעה עשר איש ועשהאל (ש"ב ב ל). ויאמר שמר את האיש הזה אם הִפָּקֵד יִפָּקֵד והיתה נפשך תחתת נפשו או ככר כסף תשקול (מ"א כ לט). ועתה כל נביאי הבעל כל עבדיו וכל כהניו קראו אלי איש אל־יִפָּקֵד כי זבח גדול לי לבעל כל אשר יִפָּקֵד לא יחיה (מ"ב י יט). ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יִפָּקֵדוּ נאם יי' (ירמ' כג ד). — ג) נִפְקַד, נתמנה למשרה: ויהי כאשר נבנתה החומה ואעמיד הדלתות וַיִּפָּקְדוּ השוערים והמשררים והנביאים (נחמ' ז א).  וַיִּפָּקְדוּ ביום ההוא אנשים על הנשכות לאוצרות לתרומות לראשית ולמעשרות (שם יב מד). — ד) °נִפְקַד, שפָּקְדו אותו, ספרו ומנו אותו: וטעמא מפרש במס' שקלים דכתיב כל העובר על הפקודים ושבט לוי לא נפקד (רש"י, מנח' כא:, ד"ה אינו חוטא). וכהנים לא נפקדו הוא, שם מו:, ד"ה אינו חוטא — ואמר הפיטן: שמור פקודים ונפקדים ושוקדים להיות משקדים ולך קודים (ר"א קליר, מי יוכל, קרוב' שבת שקלים). — ה) ובינ', °נִפְקָד, מי שהפקידו בידו דבר לפקדון,  Depositar : dépositaire; depositary, truste: על דעת שהנפקד מוסרו לאשתו ולבניו הגדולים (רש"י, ב"מ לו:, ד"ה על דעת). אם הפקידו המלוה (את השטר) אצל אחד אע"פ שיוצא מתחת יד הנפקד אין הלוה נאמן לומר פרעתי (טוח"מ מא ד). נפקד שתפש בפקדון לתופשו לבעל חוב במקום שאינו חב לאחרים מועיל לו תפישתו לענין זה (בשם רמב"ן, שם קה ו). לפיכך עצה טובה ללוה או לנפקד שלא יתנו לשליח אלא אם כן בא בהרשאה (שם קכב א, בשם הרא"ש). שיכול לומר אתה נח לי והשני קשה לי ממך ואיני רוצה להיות לוה או נפקד שלו (שם קכו ח). מי שהפקידו בידו שטרות ומת המפקיד וטוען הנפקד מחיים תפסתי אותם למשכון בשביל חוב שיש לי על המפקיד וכו' (שו"ע חו"מ סד א). אין הנפקד יכול לעכב הפקדון בשבילו (שם קה ו). אין הנפקד רשאי לשלוח יד בפקדון (שם רצב א). היה הנפקד שולחני או חנוני והופקד אצלו מעות וכו' (שם שם ז). אם הפקיד אדם מפתח ביתו אצל אדם אחר אין הנפקד חייב לבודקו שאין דרך הנפקד לצאת וליכנס לתוכו (לבוש, או"ח תלז א). ועתה באו שני בני ראובן הנזכרים ממצרים ושואלים הפקדונות מהנפקדים הנז' והנפקדים שאלו את פי אם יש להם רשות לתת הפקדונות (רח"א ששון, שו"ת תורת אמת נג, עו:).

— פִע' מְפַקֵּד, — פִּקֵּד את צבאו, העברי את צבאו לפניו כבקרת רועה עדרו, הסדיר אותו mustern; inspecter: to muster : קול שאון ממלכות גוים נאספים יי' צבאות מְפַקֵד צבא מלחמה (ישע' יג ד). — *וּּפַקֵּד על פלוני, פִּקֵּד את פלוני על דבר, צוה אותו לטפל בדבר,  befehleb, befehligen; commander; to command6 :  פיקד המקום לישראל להיטיב לגרים ולנהוג בהם ענוה (ספרי במד' עח). משל למלך בשר ודם שמסר בנו לפדגוג והיה יושב ומפקדו ואומר לו הנראה שלא יאכל מאכל רע ולא ישתה משקה רע (ר' שמעון, שם שם פז). למלך שהיתה אשתו נפטרה מן העולם, היתה מפקדתו על בניה אמרה לו בבקשה ממך הזהר לי בבני, אמר לה עד שאת מפקדתני על בני פקדי בני עלי שלא ימרדו בי ושלא ינהגו בי מנהג בזיון כך אמר לו הקב"ה (למשה) עד שאתה מפקדני על בני פקוד בני עלי שלא ינהגו בי מנהג בזיון ושלא יסירו את כבודי באלהי הנכר (שם שם קמב). משל למלך ששיגר את בנו לבית המשתה והיה יושב ומפקדו אומר לו אל תאכל יותר מצרכך וכו' (שם דבר' מג). והתניא שלא פיקדנו7 אבא ושלא אמר לנו אבא ושלא מצינו שטר בין שטרותיו (ירוש' ב"מ א ח). אדם הראשון דומה לאדם שנשא את הגיורת היה יושב מפקדה אמר לה בתי אל תאכלי פת בשעה שידיך טמאות וכו'(רשב"א, אדר"נ א). — ובסהמ"א: ואמר רבא מי ששכר פועלין ושלמה מלאכתן בחצי היום אם יש מלאכה שכמותה או קטנה ממנה מפקדן 8, אם קשה ממנה אינו מפקדן (הלכות פסוקות לתלמיד רב יהודה גאון, 57). —ואמר הפיטן: פיקדתה לעניו נחלת ארץ (ינאי, ארץ מארצות, קרוב לס' במדבר, זולאי, רכו) .

— פֻּע', פִֻקַּד, פֻּקַּדְתִּי, — שפִּקְדוּ אותו: אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פֻּקַּד על פי משה עבודת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן (שמות לח כא). — ונלקח ממנו דבר: אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פֻּקַּדְתִּי9 יתר שנותי (ישע' לח י). — ואמר הפיטן: פקד זמנם וגע קץ עתם ומאז ועד עתה נמסר לתולדותם לפרות ולרבות וסוף למות אחריתם (אמתי, אדון, מגיד, שירמן, איטליה, ח). מוקש העמדתי ונפשי לכדתי ואיך לא אבדתי וחיי פוקדתי (ראב"ע, איך אזלתי, איגר, 174). — °ובמשמ' מִצְוָה, שפקדו עליו: בין ער בין ישן בין סועד מפוקד היה השמש שלא ימנע שום אדם מליכנס אצלי (חמדת ימים ב, לימי תשובה, פרק ב, קושט', קלה:).

— הִפע', הִפְקִיד, הִפְקַדְתִּי, הִפְקִידוּ, הַפְקֵד, אַפְקִיד, יַפֱקִיד, יַפְקֵד, יפְקִדוּ, הִפְקְדְתּוֹ, הִפְקדְתִּיךָ, יַפְקִִדְהֵוּ, יפְקִידָם, — א) הִפְקִיד דבר את פלוני, ביד פלוני שם אותו אצלו כְּפִּקָּדֹון לשמירה, deponieren; déposer; to deposit : ןושמעו כל שרי החילים אשר בשדה המה ואנשיהם כי הפקיד מלך בבל את גדליהו בן אחיקם בארץ וכי הפְקִיד אתו אנשים ונשים וטף ומדלת הארץ אשר לא הגלו בבלה (ירמ' מ ז). בידך אַפְקִיד רוחי פדיתה אותי יי' אל אמת (תהל' לא ו). — וְהִפְקִיד דבר על יד פלוני, נתן לפלוני את השמירה עליו: ויעש המלך רחבעם תחתם מגני נחשת וְהִפְקִיד על יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך  (מ"א יד כז).  וְהִפְקִיד דבר במקום פלוני: בא על עית עבר במגרון למכמש יַפְקִיד10 כליו (ישע' י כח). ויבאו אל המלך חצרה ואת המגלה הִפְקִדוּ בלשכת אלישמע הספר (ירמ' לו כ). — וְהִפְקִיד את האדם: ויצוה המלך צדקיהו וַיַּפְקִדוּ את ירמיהו בחצר המטרה ונתן לו ככר לחם ליום מחוץ האופים עד תם כל הלחם מן העיר (שם לז כא).— ובתו"מ: המפקיד פירותיו אצל הכותי או אצל עם הארץ בחזקתן למעשרות ולשביעית (דמאי ג ד). הגוזל את חבירו או שלוה הימנו או שהפקיד לו בישוב לוא יחזיר לו במדבר (ב"ק י ו). האומר לחבירו גזלתיך הלויתני הפקדת אצלי ואיני יודע אם החזרתי לך וכו' חייב לשלם, אבל אם אמר לו איני יודע אם גזלתיך אם הלותני אם הפקדת אצלי, פטור מלשלם (שם  שם ז). המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים ונגנבו או שאבדו וכו' משלם תשלומי כפל (ב"מ ג א).  לא' נאמן שהיה בעיר והיו הכל מפקידים אצלו פקדון (ספרי דבר' שנז).הפקיד  אצלו (את החמץ) אסור, ייחד לו בית מותר (ירוש' פסח' א ג). כשם שאתה  אומר במוצא כך אתה אומר במפקיד (שם ב"מ ב י). נכרי שנכנס לחצירו של ישראל ובציקו בידו אין זקוק לבער, הפקידו אצלו זקוק לבער (ת"ר, פסח ו.). אל יכנס אדם יחיד לבית הכנסת שמלאך המות מפקיד שם כליו (ב"ק ס:). המפקיד  אצל חבירו בעדים א"צ להחזיר לו בעדים (ב"ב מה:). המפקיד אצל חבירו בשטר ואמר לו החזרתיו לך נאמן (רב הונא בר אבין, שם ע:) שהיו נותנים עיניהם בבעלי ממון ומפקידים אצלו אפרסמון ומניחים אותו בבית גנזיהם (רבא, סנה' קט.). לשנים שהפקידו אצל רועה שמניח רועה ביניהם ומסתלק וכו' לאחד שהפקיד אצל בעל הבית שהמוציא מחבירו עליו הראיה (ר' חייא, בכורו' יח:). ומפני מה האיש מפקיד זרע באשה ואין האשה מפקדת זרע באיש (מד"ר בבראש' יז). בעל פקדונות אני, עמלק הפקיד אצלי חבילות של קוצים וכו' שרה הפקידה אצלי מצוות ומעשים טובים (שם שם נג). וכשבא (ישראל) לישן מפקיד רוחו להקב"ה (שם במד' כ). לאחד שהפקיד פקדון אצל אוהבו, מת אוהבו שהפקיד הפקדון אצלו, עמד בנו של אותו שהפקיד הפקדון והיה מכבד לאותו שהפקיד הפקדון אצלו ומכבד לאשתו (שם דבר' י). — ומצוי מאד בסהמ"א. — ב) הִפְקִיד את פלוני על דבר, עשה אותו ממֻנה על דבר זה: ויהי מאז הִפְקִיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יי' את בית המצרי בגלל יוסף (ברא' לו ה). ואתה הַפְקֵד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו (במד' א נ). וירא שלמה את הנער כי עשה מלאכה הוא וַיַּפְקֵד11 אתו לכל סבל בית יוסף (מ"א יח כח). ראה הִפְקַדְתִּיךָ היום הזה על הגוים ועל הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס לבנות ולנטוע (ירמ' א י). ושבה אל גדליה בן אחיקם בן שפן אשר הִפְקִיד מלך בבל בערי יהודה ושב אתו וכו' וישמעו כל שרי החילים אשר בשדה המה ואנשיהם כי הִפְקִיד מלך בבל את גדליה בן אחיקם שם מ ה-ז). הַפְקֵד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו (תהל' קט ו). — הִפְקִיד פְּקִידִים: יעשה פרעה וְיַפְקֵד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע (בראש' מא לד). וְיַפְקֵד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו (אסתר ב ג). — ושומרים: על חומותיך ירושלם הִפְקַדְתִּי שמרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו (ישע' סב ו).ובהשאלה: וְהִפקַדְתִּי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש (ויקר' כו יו).

— הָפע', הָפְקַד, בינ' מ"ר מֻפְקדים, —א) הָפְקַד הִַפִּקָּדוֹן, —  נתן למשמרת; והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר  עשק או את הפקדון אשר הָפְקַד אתו או את האבדה אשר מצא (ויקר' ה כג). כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הָפְקַד12 כלה עשק בקרבה (ירמ' ו ו). — ובתו"מ: אוכלין על המופקד אבל לא על השמור (שביע' ט ד). ברשות המוכר (נקנין המטלטלין) עד שיגביה או עד שיוציא מרשות הבעלים, ברשות זה המופקדין אצלו עד שיקבל עליו או עד שישכיר את מקומו (תוספת' קידוש א ה). והגשישין של קיטליאקי אף על פי שמופקדין ומונחין בארבע זויות הבית טמאין (שם כלים ב"מ ח ג). מעות גוי שהיו מופקדין אצל ישראל אסור ללות בריבית(ירוש' ב"מ ה ז) אתה מוצא  שהיה הדבר מופקד אצלו כל י"ב חדש (מד"ר ויקר' לב). אמר לו הקב"ה  הלוחות לא היו מופקדים אצלך את שברת אותן (שם דבר' ג). וישאלו איש מאת רעהו, את מוצא זה הדבר היה מופקד אצלם שנים עשר חדש (שם שה"ש, גן נעול). — ובסהמ"א: מופקדין הן (המשקין) בתוך חוג ואינן חיבור לו אלא כמי שנותנן בכלי  (רש"י, פסח' לג:, ד"ה קסבר)  היה הנפקד שולחני או חנוני והופקד אצלו מעות וכו' (שו"ע חו"מ רצב ז).— ב) האיש מֻפְקָד, ממֻנה כפקיד; ונתנו את הכסף המתכן על יד עשי המלאכה הַמֻּפְקָדִים13 בית יי' (מ"ב יב יב). ויתנה על יד עשי המלאכה הַמֻּפְקָדִים בבית14 יי' (שם כב ה). והאנשים עשים באמונה במלאכה ועליהם מֻפְקָדִים יחת ועבדיהו הלוים וכו' (דהי"ב לד יב). ויתיכו את הכסף הנמצא בבית יי' ויתנוהו על יד הַמֻּפְקָדִים ועל יד עושי המלאכה (שם שם יז).— ובסהמ"א: ידוע יהיה לך כי שמענו כאשר הופקדת נגיד בגליל ושמחנו מאד (יוסיפון, גינצבורג, רלח). כצופה המופקד לראות את החרב בא להזהיר את העם והוא עור מלראות את החרב באה ואלם מלהזהיר את העם (רש"י, ישעיה נו י).ראה היאך הופקדו אלו הכחות על הגוף לשמש אותו במה שיש בו תקנתו (ר"י, א"ת, חו"ה הבחינה, ה). כפקיד אשר יתחזק על מופקדיו (ר"י אברבנאל, שמים חדשים, ג, כח.).

— הִתפ', הִתְפָּקְדוּ, יִתְפָּקֵד, יתְפָּקְדוּ, — הִתְפָּקֵד, מנה וספר את עצמו, מנו וספרו אותו: וַיִּתְפָּקְדוּ בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב לבד מישבי הגבעה הִתְפָּקְדוּ שבע מאות איש בחור (שפט' כ יה)|. וַיִּתְפָּקֵד העם והנה אין שם איש מיושבי יבש גלעד (שם כא ט). ואמר הפיטן: ולי מה יקרו עלי הפקודים אלה הפקודים והמתפקדים (ר"א קליר, מי יוכל, קרוב' שלים). — °ובמשמ' שפקדוהו לשלום: ואני מחלה פניו שיתפקד בשלום ביתו מפקידה לפקידה (איגרת ר"א היכיני, REJ XXVI עמ'מ215).

— הָתפָ', הָתְפָּקְדוּ, — הָתְפָּקַד, שפקדו, ספרו ומנו אותו: והלוים למטה אבתם לא הָתְפָּקְדוּ בתוכם (במד' א מז). והלוים לא הָתְפָּקְדוּ בתוך בני ישראל (שם ב לג). ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא הָתְפָּקְדוּ בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל (שם כו סב).  ובני ישראל הָתְפָּקְדוּ וכלכלו וילכו לקראתם (מא כ כז).