או פְּרָזָה, ש"נ, רק מ"ר פְּרָזוֹת,— מישור פתוח בלי חומה המקפת אותו להגן עליו, offenes Land; pays ouvert; open country: ארץ פְּרָזוֹת, עִיר פְּרָזוֹת: ואמרת אעלה על ארץ פְּרָזוֹת אבוא השקטים ישבו לבטח כלם ישבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם (יחזק' לח יא). על כן היהודים הפרוזים היושבים בערי הַפְּרָזוֹת עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב (אסתר ט יט). — פְּרָזוֹת, תה"פ, העיר ישבה פרזות, היתה בלי חומה: פְּרָזוֹת תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה ואני אהיה לה נאם יי' חומת אש סביב (זכר' ב ח-ט). —  ובסהמ"א: וזה השם עוד לפרזות אשר הם חוץ לעיר, ומגרש לערים, ומגרשי הערים (רד"ק, סה"ש ערך גרש). — ואמר הפיטן: פרזות מושב צבאך, סבב כחז נביאך (משלם בירבי קלונימוס, אודך, זולת ב פסח). נוגה כצאתו על פרזות נתתה ליר (איך נס), נס נאמנים צוה יצוה (קטע מעבודה, 149,.Elbog .Stud).