א. פרז
1 [משמ' השרש במקרא היא ברֹב המקומות ישוב בני אדם לבטח, בלי צרך בחומה להגן עליהם, ובמובן זה אין השרש בלשונות האחיות, כגון אלו שבערב', כמו פַרְז فرز, מישור שבין הרים (ולפי זה ריב"ג על פרזון: ערי המישור שאין להם לא מבצר ולא חומה), או פִרְז فرز במשמ' גורל, חלוקה, ומכאן שיטת המַפְרוּז مفروز בחקלאות הערבית בא"י, שעל פיה תחלק אדמת הכפר לעבוד בגורל. ויש שהשוו את השרש אל פרץ, כאילו עיר פרזי היא עיר פרוצה אין חומה, אך אין זה נראה ביותר. ואולי יש להשוות ברז برز בערב', שמשמעותו יצא בגלוי לאור השמש, וממנו בַרַאז براز, במשמ' שדה פרזות ממש.]