*, קל לא נמצא1, ועי' פָּרוּז.

— הִפע', *הִפְרִיז, — הפריז אדם על מדותיו, הפליג, העביר על מדותיו, עבר על גבולותיו ודרכיו שהיה רגיל לנהוג בהם, hinausgehen über; depasser; to go beyond: לא כדברי שמאי שלא עשה סייג לדבריו ולא כדברי הלל שהפריז על מדותיו2 (נדה ד:). — ובסהמ"א: אמר לא אאשם על מה שהפרזתי על מדותי למעלה כי אחר כל זכויתי אלה אמרתי בלבי עם קני אגוע (ר"מ אלשיך, איוב כח יח). — וְהִפְרִיז על מדותיו של הקב"ה: מפני מה נענש אברהם אבינו וכו' מפני שהפריז3 על מדותיו של הקב"ה שנא' במה אדע כי אירשנה (שמואל, נדר' לב.). —  ובסהמ"א: והלא יוכיח סופו שהפריז על מדותיו יתברך והרבה לדבר סרה על תחלתו (ר"מ אלשיך, איוב לה טז). — וְהִפְרִיז על שדה, על חנות, על ספינה, עבר על דמי השדה בחכירה, הגדיל את דמי החכירה, נתן יותר:  מפריז על שדהו ואינו חושש משום רבית כיצד השוכר את השדה מחבירו בעשרה כורים חטין לשנה ואומר לו תן לי מאתים זוז ואפרנסנה ואני אעלה לך שנים עשר כורין לשנה מותר אבל אין מפריז לא על חנות ולא על ספינה (ת"ר, ב"מ סט:). — ובסהמ"א: ואין להפריז נזמיה קישוריה ועדיה (מחז' ויטרי תפב). ואין מגמת' ותכלית' רק להונות הבריות להשיא להם בתם לאשה ולהפריז להם נדוניא ופרנסה (הלבוש או"ח הקד', ג.). — ואמר הפיטן: טהור פענח רזים, חכמי מדות מפריזים, טעמי תורות חורזים (משלם ברבי קלונימוס, אפיק רנן, יוצ' ב פסח). — °והִפְריז את זכותו של האדם, übertreiben; exagerer; exaggerate: אהבתך העזה לשפת קדשנו הפריזה זכותי בעיניך (אגרות יל"ג א ג). 

— נִפע', °נִפְרַז, בינ' נִפְרָז, — כמו פָּרוּז, פְּרָזִי, ואמר הפיטן: דפק ללון במקום נפרז, הפליא שדי לגלות לו רז, וירא סולם עד זבול נגרז, לא נהיתה ולא נראתה כזאת (רשב"ג, איש תם, תשלום אבודרהם). — ובהשאלה, דברים נפרזים, לא מגבלים:  המשל הראשון ממשליך הנער והצפור לא ישר בעיני כי ענינו קטן, נשואו דל האיכות ודבריו רבים ונפרזים (אגרות יל"ג א ב).