ב. פָּרַז

* 1, קל לא נמצא.

— הִפע', *הִפְרִיז, — הפריז באצבעותיו, הקיש באצבעותיו, שקשק בהן, schnalzen, schnippen; claquer; to snap: לפי שהיו ליצני' שבאותו הדור ממלמלין בפיהם ומפריזין באצבעותיהם ואומרים החזון אשר הוא חוזה וגו' (מד"ר קהל' סדרא ב, אין אדם).



1 [פעל הפריז זה בא במקום הרזיף, ונגזר מן ארזפתא, מרזפתא בארמ' ובסור' במשמ' פטיש.  השוה למשל:  קל ארזפתא גיט' נו:.  וכן בא אפרזתא תחת ארזפתא כשם צמח.]

חיפוש במילון: