ש"ז, בכנ' פִּרְזוֹנוֹ, — ישיבה בארץ פְּרָזוֹת, ישוב חפשי ובטוח ללא חומה ומגן: חדלו פְרָזוֹן1 בישראל חדלו (שפט' ה ז). שם יתנו צדקות יי' צדקת פִּרְזוֹנוֹ2 בישראל אז ירדו לשערים עם יי' (שם שם יא). — ואמר הפיטן: נחמת עם תקרב ותוציא מפרזון, כדברת בחורב על יד ציר בחזון (ר"י הלוי, אשר יסד, גנזי ירושלם א מז), פרזוני כנען רגשו וחלו, פאתי מואב ברעד חלחלו, פחתי אלופי אדום אז נבהלו (אתה הארת, יוצ' ז פסח, מחז' איטל' א, קיט:). — ואמר המליץ: ואעבור עליו ואראה דמות אדם בתוך הבאים אז חדלו פרזון ברצוני ועמדתי מרעיד אני והטבע ארשתי לי זה חמשת ימים (רש"פ, ד' כוסות, כוס ביד ה' א).