א. פָּרִיךְ

°, ת"ז, —  כמו מֻפְרָךְ, מבֻטל בענינו ע"י הנחת הפכו: לפי שרב סעדיה נ"ע פירש בו השמר והשתמר וקידם השמר ואיך יאמר אחרי כן אל תירא ואל תירא הוא כמות לא תגור יצא מזה הדבר דברי האומר השמר ואל תשמר וזה פריך אבל אני אומר וכו' (דונש, תשו' על רסע"ג 121).

חיפוש במילון: