°, ש"נ, — שה"פ מן א. פָּרַס, פעֻלת הפורס את הלחם: צריך שתכלה ברכת המוציא עם פריסת הפרוסה מן הפת (רש"י, ברכ' לט., ד"ה צריך). — ופְרִיסַת עצמות, שבירתן: בית דפוס, על שם פריסה שהעצמות נפרסים במדרס רגלים או ע"י מחרישה (תוס' נדה נז., ד"ה בית הפרס). — ובמשמ' שבירה וחלֻקה: ופרסין שתי פריסות משמ' וזו היא פריסת כלכותא ויהיבת למדי ופרס (רש"י, סנה' כב., ד"ה ופרסין).