°, ש"נ, — שה"פ מן ג. פָּרַח, טיסה, פעֻלת הפורח ועף, Flug, Fliegen; vol; flightä flying: בין כך ובין כך אינו חוצץ לפי שפריחתה (של העין)1 מעבירתו ואינו עב ע"ג העין ואין בו ממש (רש"י, נדה סז. ד"ה פורחות). שהעברתי אתכם את הים ביבשה כנשרים שעוברים ימים דרך פריחה (רשב"ם, שמות יט ד). דפריחא א' מיכאל פורח כל שטח הארץ וגבריאל בשתים ואליהו בד' פריחות ועכ"פ שטח תופס קצת מקום (ברכת חתנים, מאמרים יקרים להאדמו"ר דובער ג, יז:). הרי עכ"פ שטח כדור הארץ תופס קצת מקום שיעבור בין בפריחה א' או שתים (שם, יז מה.). — פְּרִיחַת לב, פריחת הנפש, התעטפות נפש2: עטיפה, לשון כאב ופריחת לב מתוך צרה (רש"י, ע"ז ז:, ד"ה עטיפה). — ופריחת שלבי הסֻלם, רֶוַח אויר שבין השלבים העומדים פנויים מלמעלה ומלמטה כאלו פורחים באויר3: סולם ששליבותיו פורחות וכו' ופריחת זו ופריחת זו מצטרפת לד' טפחים (ר"ח, ערוב' עז:). — ופריחת הלב, ברפואה, במשמ' נתינת הלב בין אויר פורח, שם מחלה: ויקרה ללב מן המקרים וחלאים אל נפקאן והוא פריחת הלב ויתילד מרטיבה מתאספת סביבו ורוח, אמנם הרוח ההוא יהיה דם מפני שהוא מרחף סביבות הלב וחושק לשאוף האויר הקר (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה ד ב).