ב. פָּרִיךְ – מילון העברית הישנה והחדשה / אליעזר בן־יהודה – פרויקט בן־יהודה
ב. פָּרִיךְ

°, ש"ז, מ"ר, פְּרִיכִים, — חתיכות קטנות של דבר הנפרך: שתהא נפרכת, נעשית פריכים ופתיתים כשממשמשין בה (רעב"ט, בכורות ו א).

חיפוש במילון: