1, פ"י, פָּרשׁ, — בֵּרֵר והבהיר, אמר את הדבר ברור לאין ספק, erklären; expliquer; to explain: ויניחהו במשמר לִפְרשׁ להם על פי יי' (ויקר' כד יב). — ובתו"מ: כלל שאתה מוסיף על הפרט אי אתה יכול לדונו כעין הפרט להוציאו מן הכלל עד שיפרוש לך הכתוב כדרך שפירש לך כנזיר (ספרי במד' כד). כי יפליא כשיפרוש לנדור פרט למהרהר בלב (מד"ר במד' י). — °ובמשמ' בֵּאֵר: ואם יש מקום שרוצים לפרוש להם (את הפרק בתורה) יעמוד אחד חוץ ממתרגם ויפרש להם כלשונם (סדר רע"ג השלם ב, לד:). ותשובת הגאונים פורשין לגנאי דליכא קושיא מעליא אל תעלוה לגו (רש"י, ב"מ טז., ד"ה אינה). 

— נִפע', נִפְרָשׁוֹת, — היו הצאן נִפְרָשׁוֹת, כמו נִפְרָשׂוֹת, פרוסות על גבי השדה2: כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נִפְרָשׁוֹת כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל (יחזק' לד יב). 

— פֻע', פֹּרַשׁ, מְפֹרָשׁ, — שפרשו ובררו אותו: ויניחו אותו במשמר כי לא פֹרַשׁ מה יעשה לו (במד' יה לד). ויקראו בספר בתורת האלהים מְפרָשׁ3 ושום שכל ויבינו במקרא (נחמ' ח ח). — ובתו"מ: שלא אמרו למשה היאך נצא למדבר ואין לנו צדה לדרך אלא האמינו והלכו אחר משה ועליהם מפורש בקבלה הלוך וקראת באזני ירושלים (מכי' מסכתא דפסחא יד). מה הפרט מפורש פרי ופסולת פרי אף אין לי אלא פרי ופסולת פרי להביא החרצנים ואת הזגים שהם פרי ופסולת פרי, או מה הפרט מפורש פרי גמור אף אין לי אלא פרי גמור וכו' (ספרי במד' כד). יברכך יי', בברכה המפורשת, וכן הוא אומר ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה וכו' (שם שם מ). והדברים עתיקים, כל אחד ואחד מפורש במקומו (שם שם עח). מה הפרט מפורש דבר שהוא וולד וולדות הארץ אין לי אלא דבר שהוא ולד וולדות הארץ (ירוש' מע"ש א ד). ועליו הוא מפורש בקבלה גולמי ראו עיניך וכו' (ר' יונתן, שם נדה ג ג). גדולה מצות מילה ששלש עשרה בריתות נכרתו עליה מן הפסוקין המפורשין (ר' ישמעאל, תנחו' לך לך יז). א"ר ירמיה בר אלעזר חמשים ושתים שנה הקב"ה מעיד באנשי סדום ומזעזע עליהן את ההרים כדי שיעשו תשובה, אמר רשב"י מקרא מפורש הוא המעתיק הרים ולא ידעו וכו' (שם וירא י). — ובסהמ"א: ואמר הגאון ולא פורש לנו מהו (ערוך ערך שב). למה כתוב אחד, לפי שהיה הקב"ה יחיד בעולמו וכו' כך מפורש בב"ר (רש"י, בראש' א ה). כמו שמפורש באגדת חלק (הוא, שם ד יט). באור משלים סתומים שבאו בספרי הנביאים ולא פורש שהם משל (ר"ש א"ת, פתיח' הרמב"ם למו"נ). לא מבעיא אם עשא' אפותיקי מפורש שאמר לא יהא לך פרעון אלא מזו וכו' אלא אפילו לא עשאו אפותיקי מפורש (טוחו"מ קז). — ואמר הפיטן: ראינוך תרעי רעיה מליך לא מפורשים (ראב"ע, איה עופר, איגר 165). — *ובנגוד אל סָתוּם או סָתם: שתים (מצוות) מפורשות ואחת סתומה תלמד סתומה ממפורשה, מה מפורשה שבע אף סתומה שבע (תוספת' שבוע' א ה). נאמר כאן סוס סתום ונאמר להלן סוס מפורש וכו' מה מפורש בחמשה מכות אף סתום בחמשה מכות (איסי בן שמאי, מכי' מסכתא דשירתא ב). נמצאנו למדים קן סתומה וקן מפורשה (ספרי במד' ל). נלמוד סתום מן המפורש (ר' אושעיא, ירוש' שקל' ג ב). ומה סתומות שלכם כך מפורשות על אחת כמה וכמה (ר' יהושע, חגי' כב:). לפניה בין בסתם בין במפורש לאחריה במפורש אין בסתם לא (רבא, יבמ' מו.). דברים הללו סתומין כאן ומפורשין במקום אחר (מד"ר רות פרשתא ב). — ואמר הפיטן: אצורה ומֻפרשה, עצורה ולא מפֹרשה זאת חקת הפרשה (ר"א קליר, אצורה, קרובה שבת פרה). — שם הַמְפֹרָשׁ4, שם אלהים באותיותיו יהוה: כה תברכו את בני ישראל, בשם המפורש, אתה אומר בשם המפורש או אינו אלא בכנוי, ת"ל ושמו את שמי על בני ישראל, בשם המפורש, ובמדינה בכנוי (ר' יאשיה, ספרי במד' לט). שם המפורש אסור לומר בגבולים (שם שם). מה עשה משה הזכיר עליו שם המפורש וברח (ר' מאיר, מד"ר דבר' יא). זיין שנתן להם בחורב שם המפורש חקוק עליו וכשחטאו ניטל מהן (רשב"י, שם שה"ש, גן נעול). — ובסהמ"א: ועטרה נתונה בראשו וכתר שם המפורש על מצחו (פדר"א ד). והיו תוקעין והלוים משוררים ומזמרים ומנדין את הכותיים בסוד שם המפורש (שם לח). והראהו ברית מילה וארון יוסף והמטה שחקק עליו שם המפורש ולא קבל (שם מב). — וכתה"פ *מְפֹרָשׁ, כמו בְּפֵרוּשׁ: קבל (פקדונות) מן הקטן עושה לו בהם סגולה, מת יחזיר לאביו וכולם אם אמרו בשעת מיתה ינתן לפלוני שהן שלו יעשה מפורש כפירושו (תוספת' ב"ק יא א). ואם אמר מה שירשתי מבית אבי אימא הן יעשה מפורש כפירושו (שם ב"ב ט ב). 

— פִע', *פֵּרֵשׁ, פֵּרַשׁ, — כמו קל, אמר באפן ברור לאין ספק: הרי עלי עשרון יביא אחד, עשרונים יביא שנים, פירשתי ואיני יודע מה פירשתי יביא ששים עשרון (מנח' יג א). פירשתי מנחה ואיני יודע מה פירשתי הרי זה מביא חמש מנחות לחמשה מינין (תוספת' שם יב יא). יכול יתפלל אדם כל היום כולו, פירש בדניאל זימנין תלתין ביומא וכו' יכול יהא משמיע לאזניו, פירש בחנה חנה היא מדברת על לבה וכו' (שם ברכ' ג ו). פועלים שהיו עושין אצל בעל הבית וכו' משיירין כדי פיאה ואינה פיאה עד שיפרשנה בעל הבית לשום פאה (שם פאה ב ז). מוכר לו יין ואינו חושש שמא מנסכו לעבודה זרה ואם פירש לו אפילו מים ומלח אסור למכור לו (שם ע"ז ב כא). כל שאין לו בבשר אין לו בעורות חוץ מן העולה שפירש בה הכתוב עור העולה אשר הקריב לכהן לו יהיה (שם זבח' יא ז). מהו צריך לפרש זה גיטיך וזה קידושך, והכא זה פריון מעשר שני (ירוש' מעש' ד ז). מאי שנא מכר ומאי שנא מתנה, פירש יהודה בן נקומא לפני רבי זה פירש וזה לא פירש, האי זה פירש וזה לא פירש הוא, אלא זה היה לו לפרש וזה לא היה לו לפרש (ב"ב עא.). אף הוא פירש בשפתיו ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד (מד"ר בראש' צח). לא פירש הקב"ה שכר מצות בתורה (תנחו' תצא ב). — ופֵרֵש את שמו, אמר או כתב וחתם אותו בְּפֵרוּשׁ: תקנה גדולה התקינו שיהו עדים מפרשין שמותיהן בגיטין (גיט' לו.). — ופֵרֵשׁ את הַשֵּׁם, בטא את שם אלהים ככתבו: המגדף אינו חייב עד שיפרש את השם (סנה' ז ה). — וּפֵרֵשׁ את הכתוב, את הענין, ההלכה וכדו', בֵּאֵר, תרץ (וגם הבדיל): א"ר יהושע שמעתי שתמורת הפסח קריבה ותמורת הפסח אינה קריבה ואין לי לפרש, אמר רבי עקיבא אני אפרש, הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח ירעה עד שיסתאב וימכר ויקח בדמיו שלמים, וכן תמורתו, אחר שחיטת הפסח קרב שלמים וכן תמורתו (פסח' ט ו). אמר ר' יהושע שמעתי שהסריס חולץ וחולצין לאשתו והסריס לא חולץ ולא חולצין לאשתו ואין לי לפרש, א"ר עקיבא אני אפרש, סריס אדם חולץ וחולצין לאשתו מפני שהיתה לו שעת הכושר, סריס חמה לא חולץ ולא חולצין לאשתו מפני שלא היתה לו שעת הכושר (יבמ' ח ד). אחר זמן כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה, פירשו ר' אלעזר בר' צדוק כדי שתושיט ידיה תטול העד מתחת הכר או מתחת הדלוסקוס (תוספת' נדה ג ו). . אמר לו (לבן עזאי) ר' יוסי הגלילי שניהו, א"ל אין שונים לחכם, א"ל פרשיהו א"ל אין מפרשים לחכם, חזר ר' יוסי הגלילי ופירש5 וכו' (ספרא ויס, מצורע פרק ה). אדם גדול היה ובקי במשנתינו היה ופירשה (ר' אבהו, ירוש' שבת ב א). כך פירשה רבי הושעיה אבי המשנה בכופר של אחר מיתה שנו (ריש לקיש, שם ב"ק ד ז). אני הוא ששמעתי ולא היה לי לפרש ואתה דורש ומסכים שמועה (ר' טרפון לר"ע שם, הורי' ג ד). ולא היתה הלכה שהיתה תלויה בבית המדרש שלא פירשוה (ברכ' כח.) כי סליק ר' זירא מימי פרשה ברוח אחת בארבעה משתי רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן (עירוב' יב.). אם קרית לא שנית ואם שנית לא שילשת ואם שילשת לא פירשו לך (רבי לר' חייא, מו"ק טז:). קשה הדבר לאומרו ואי אפשר לפרשו (ר"ש בן יוחאי, מד"ר בראש' כב). פרש לי פסוק זה (ר' אליעזר לר' יהושע, מדר' משלי ו). מי כהחכם זה הקב"ה שכתוב ה' בחכמה יסד ארץ, ומי יודע פשר דבר שפירש תורה למשה (פסיק' רב' פרה, סא.). — ובסהמ"א: כי כן כל עלילות יוצרינו ראוי לפרש (רסע"ג על חוי הבלכי, דודזון, 74). כמו למע"ן ספו"ת הרו"ה א"ת ה"צ' יש שמפרשין מלשון הוספה וכו' ויש שמפרשין מלשון ספייה (תשו' הגאו' הרכבי רמח, 125). ובא ר' אבא לפרש כי מודים בברכות שלראש השנה ויום הכפורים (שם רנז, 131). ויפרש ישו את השם הגדול ויבוא הרוח ויוליכנו בין שמים לארץ (תולדות ישו). היה עליהם (על השֻתפים) חוב לאחר, אם פירשו שאינם אחראים זה לזה חולקים וכשיגיע זמן החוב לפרוע יתן כל אחד חלקו (שו"ע חו"מ קעו כ). — ועי' מְפָרֵשׁ.

— הִתפ', *הִתְפָּרֵשׁ, נתפרש, — כמו פֻע': ולמה לא נתפרשו שמותן של זקנים, אלא ללמד שכל שלשה ושלשה שעמדו בית דין על ישראל הרי הוא כבית דינו של משה (ר"ה ב ט). וישמע את הקול שאין ת"ל הקול ומה ת"ל הקול הקול המתפרש בכתובים, ומהו המתפרש בכתובים קול ה' בכח וכו' (ספרא ויס, ויקר' פרק ב). מיכן רמז לשיר מן התורה אלא שנתפרש ע"י עזרא (ר' נתן, ספרי במד' קטז). לפי שנאמר ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים וכו' ולא נתפרשו שמותן (שם דבר' שנד).  מדבר שאיננו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר (מדה י"ז מל"ב מדות של ר"א בר' יוסי הגלילי). לעולם אין תורה מתפרשת אלא למי שאינו קפדן (כלה רבתי ה). אנשי השם וכו' אנשים שנתפרשו שמותן מלמעלן (ר' לוי בשם ר' שמואל, מד"ר בראש' כו). בד' מקומות נאמר בלשון הזה עשה, בג' נתפרש ובאחד לא נתפרש (ר' איסי, שם שם לא). אף על פי שנתנה תורה מסיני לא נענשו ישראל עליה עד שנתפרשה להם באהל מועד, לדיוטגמה שהיא כתובה ומחותמת ונכנסה למדינה ולא נתחייבו עליה בני המדינה עד שנתפרשה להם במדינה (ר' אלעזר, שם שה"ש, כתפוח). — ובסהמ"א: זכרון עתה ידעתי הודעתי מתפרש כי כן כל עלילות יוצרינו ראוי לפרש (רסע"ג על חוי הבלכי, דודזון, 74). לשונם צח וערב וברור מללו והמתפרשים בלשון עלג וקצר רוח בעניותו שלא עמדנו בסודם להושיב דבר על מכונו (תשו' רש"י ו, קבוצת קונטרסים, ד.). וכן אם יביא לידו שם אחר שהוא מתפרש על פנים רבים יהיה צריך להודיע על איזה ענין ועל איזה פנים הוא מביא את השם ההוא (ראב"ח הנשיא, המשיחה והתשברת א א , 7)