ש"נ, — תכונת הַפֶּתִי, חסר דעת Torheit; sottise; foolishness אשת כסילות המיה פְּתַיּוּת ובל ידעה מה (משלי ט יג). — ובסהמ"א: והכסיל הפתי יחשוב הבורא ית' על דרך הנראה ממליצת הספר וכשהוא מקבל על עצמו עבודת אלהיו והוא משתדל לעשות לכבודו יש לו טענה גדולה מצד פתיותו ומעוט הבנתו (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד י). הקיצה אחי משינת פתיותך וחמול על נפשך שהיא הנכבדת שבפקדונות הבורא אצלך (שם, התשובה י). כמו שיחשבו הפתאים והמתרשלים אשר ייטב להם שישימו חסרונם ופתיותם שלמות וחכמה (ר"ש א"ת, מו"נ א לב). עזבתי אתכם בים הסכלות טובעים ובטיט הפתיות שוקעים (ר"י חריזי, תחכ' ג, 39). והיה פתיות נסתר בשתיקתו (שם כד, 225). אשר גלה לו אוילותו והודיע לכל העולם פתיותו (שם מו, 364). שתוציא האדם ממחשך הסכלות וממאפל הפתיות לנוגה החכמה (אברהם בר חסדאי, ספר התפוח). אמנם הפתיות דע שהוא מעוט הנסיון בעניני דרך ארץ (הוא, מאזני צדק לאלגזלי יז, 103). כן מלמדים לפתאים ערמה כדי שתעקר הפתיות מלבו ויחזור לדרך האמצעית (ר"י בן נחמיאש, פי' משלי א ד). ועכשיו בדורינו זה קמו פתאים בתכלית פתיות וחסרון ההבנה ולא שמעו אל משה מקוצר רוח השגתם (ר"י אבן לטיף, הקד' שער השמים, השחר שנה ב, 96). מעט פתיות ומורך לבב וכילות הם מעלה באשה ובאנשים הוללות (עמנו' מחב' א, 12).ונלאתי נשוא עוד הגדולות והנוראות המובאות שם מפתיות של תלמידיו שאמרו וספרו כן (רי"א מודינא, ארי נוהם ג כד, 65). היא האשה אשר נתת עם האדם כסילות ופתיות וכו' (רש"פ, ארבע כוסות, כוס ביד ה' א). ותאמר לה תמר רב לך פתיות התל בי (אברהם מפו, אהבת ציון ד). הרפי פתיות ענתה תמר (הוא, שם יח). — ואמר המשורר: בחכמה תעלה אל סוד נסיכים ותלך בין גבירים קוממיות, ולא קל בעניות איש תבונה ולא נכבד בעושר איש פתיות (ר"ש הנגיד, בן משלי ב, הרכבי, 132). וינצלו בידי פתיותם צבי עדים והם לא ידעו ידוע (רמב"ע, עיני סלעים, דוקס, 99). לחופש יצאו לילה צבאות ופתיות חשכו נפשות פתאות (ראב"ע, אותות אל, איגר 224).