ת"ז, מ"ר פְּתָאִים1, פְּתָיִים, פְּתָיִם, — חסר דעת, העושה מעשהו בלי מחשבה, תם, Tor; sot; fool: עדות יי' נאמנה מחכימת פֶּתִי (תהל' יט כ). פתח דבריך יאיר מבין פְּתָיִים (שם קיט קל). לתת לִפְתָאִים ערמה לנער דעת ומזימה (משלי א ד). כי משובת פְּתָיִם תהרגם ושלות כסילים תאבדם (שם שם לב). וארא בַפְּתָאִים אבינה בבנים נער חסר לב (שם ז ז). פֶּתִי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו (שם יד יה). נחלו פְּתָאִים אולת וערומים יכתרו דעת (שם שם יח). לץ תכה וּפֶתִי יערם והוכיח לנבון יבין דעת (שם יט כה). בענש לץ יחכם פֶּתִי ובהשכיל לחכם יקח דעת (שם כא יא). — מי שאינו יודע לשמר עצמו: שמר פְּתָאִים יי' דלתי ולי יהושיע (תהל' קיו ו). — החוטא בשגגה: וכן תעשה בשבעה בחדש מאיש שגה וּמִפֶּתִי וכפרתם את הבית (יחזק' מה כ). — ובסהמ"א: מי שסובר זה הסברא סכל ופתי ועליו נאמר פתי יאמין לכל דבר (ר"י עקנין, ספר מוסר ב יח). הפתאים ביותר שאין מכירים דברים שסותרים זה את זה וכו' הרי אלו בכלל השוטים (שו"ע חו"מ לה י). — ואמר הפיטן: רד בדמעות כי נחשב לפתי, והם בכי יזילו כי לכך הצרכו (יוסי בן יוסי, אתה כוננת, סדר עבודה מחז' איטל' ב, ריד). — ואמר המשורר: אם תוכל השיבני על מלולי, ערכה לפני התיצבה למולי, ואל תשב בחדר עם נערי ועולי, להתהלל נגד פתיי קהלי (לקוטי קדמוניות נספח', 27). ואם יפול זבוב עליו בחזקה, כמו פתי יהי נמלך מהרה (ראב"ע, מעיל יש לי, כהנא א, 11). — ומ"ר נק' °פְּתָאוֹת, ואמר המשורר: לחופש יצאו לילה צבאות ופתיות חשכו נפשות פתאות (הוא, אותות אל, איגר, 224). — °ונק' פְּתַיָּה, נהוג בספרות ובדבור.