א. פָּתִיחַ

* 1, ש"ז, שדה פתוח, gepflügtes Land; sol labouré; ploughed land: הרוצה לעשות שדהו משר משר מכל מין בש"א שלשה תלמים של פתיח ובה"א מלא העול השרוני (כלא' ב ו). אלו מפסיקין לפיאה הנחל והשלולית וכו' ושלשה תלמים של פתיח (תוספת' פאה א ח). ושל תבואה בירק אחד מראש השדה ועד ראשו עד רוחב שלשה טפחים של פתיח וכו' ושל תבואה על רוחב שלשה תלמים של פתיח (שם כלא' ב יג). בור וניר וזרע אחר בשלשה תלמים של פתיח (רבי יוחנן, ירוש' פאה ב א). מתחיל בשיעור בית רובע ומיצר והולך עד שלשה תלמין של פתיח (רבי, שם כלא' ב ז).



1 [אולי בעקר פְּתִיחַ, בינ' פָעוּ' בארמ', ועי' א. פָּתַח במשמ' פתח שדה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים