פֹּתִי

*, פותי, פֹּתַח, פותח1, ש"ז, — רֹחב, רֶוַח, Breite, Weite; largeur, ampleur; breadth, width: כזית מן המת פתחו בטפח והמת פתחו בארבעה טפחים להציל הטומאה על הפתחים, אבל להוציא הטומאה בפותח טפח (אהל' ג ו). ביב שהוא קמור תחת הבית יש בו פותח טפח ויש ביציאתו פותח טפח, טומאה בתוכו הבית טהור וכו' (שם שם ז). היתה (כוורת) ממלאה את כל הבית ואין בינה לבין הקורות פותח טפח, טומאה בתוכה הבית טמא וכו' (שם ט ט). חלון שהיה לאויר שיעורה מלא מקדח, בנה בית חוצה לה שיעורה בפותח טפח והעליון מלא מקדח (שם יג ב). כלים שבינו לבין הארץ ושבינו לבין הכותל לבין הקורות אם יש שם פותי טפח טמאין ואם לא טהורין (תוספת' שם ה ה). היתה (קדרה) נתונה על גבי שתי יתדות מבחוץ משוכה הימנה בפותי טפח אינה מצלת כפחות מטפח, ר' עקיבא אומר מצלת וחכמים אומרים אינה מצלת (שם שם ו ד). קורה שהיא נתונה מכותל לכותל וקדרה בה, אין פיה לקורה פותי טפח הרי זו מצלת, אם יש בין פיה לקורה פותי טפח אינה מצלת (שם שם ו ה). (פיהם של קנקנים) כלפי הטומאות מצילות עד שיהא בפיהן פותי טפח (שם שם ז ד). מחצלת אף על פי שלא תפרה ולא חשב עליה ואין בינה לארץ פותי טפח הרי זו מצלת, ואם יש בינה לארץ פותי טפח אינה מצלת (שם שם ח ג). אם אין פי העליונה לקורות פותי טפח ובין שוליה התחתונה לארץ פותי טפח טומאה בתוכה הבית טמא (שם שם י ב). הזיז מביא את הטומאה בכל שהוא, הגזרה והגובלית בפותה טפח (ירוש' שביע' ג ה). מסתכל הייתי במעשה בראשית ואין בין מים העליונים למים התחתוני' אלא כמלא פות' טפח (בן זומא, שם חגי' ב א). — ובסהמ"א: אם יש בה (בארֻבה) פותח טפח וטומאה בבית אף העליונה טמאה (רמב"ם, טומאה מת טז ד).



1 [בכל המקומות שבתוספת' כ"י שלפני צוק"מ: פותי טפח, והוא כנראה הנכון. אולם בתוספת' שבדפוס' ובמשנה שבדפוס' ומדב"ם: פותח טפח. ומנֻקד במשנ' מנק' ליוורנו: פּוֹתֵחַ וכן כתבו בסהמ"א, וכן בדבור. וכנראה אין זו אלא טעות במקום פותי שראוהו כקצור פות' (כן בירוש' חגיגה ב א, דפוס' קרוטושין) במקום פותח. ולשוא נסו אחרונים לתת למלה פותח זו צורה דקדוקית נוחה יותר בנקדם פֹּתַח.]

חיפוש במילון: