°, פ"י, — בא פתאם, הפתיע, überraschen; surpendre; to surprise: שהיותה מה היא, התחיל הטבח לטבח הבהמה ואנסהו אנס או נפלה המאכלת מידו וכו' או פתמהו אדם בדברים ושהה וכו' ופרוש פתמהו בא עליו פתאם וכו' כי פתאמיה שחט וחתך הסמנים בפעם אחת דומה לבהמה שטרפה כפיר פתאם וכו' (הלכ' טרפות לאלדד הדני, אפשטין, הלכה ב ג). שחט הנקבות וכו' אם יפתמם אותם המות וימותו (שם הלכה ג לא)1.