1, ש"ז, מ"ר צַבִּים, — עֶגְלַת צָב, עגלה מחֻפה: שש עגלות צָב ושנים עשר בקר (במד' ז  ג). והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה ליי' בסוסים וברכב וּבַצַבִּים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם אמר יי' (ישע' סו כ). — ובתו"מ: שש עגלות צב, מהו צב, דומות לקליינין, צב, רבי ישמעל אומר אין צב אלא מצויירות, צב, אין צב אלא מטוקסות שלא היו מחוסרות כלום, צב רבי אומר אין צב אלא קמורות וכמנסקי פסקאות2 היו מחופות ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה ליי' וגו' צב, ר' שמעון אומר אין צב אלא צמודות וכו' (מד"ר במד' יב, וכעין זה שם שה"ש, יפה את). — ובסהמ"א: והיו הנסרים עולים מעל המסגרו' עד כנגד קומת האופנים ומשופעים והולכים ככובע וכמין שבעגלות צבים (פרוש בעל צורת הבית, נדפס בתוך פרוש רש"י, מ"א ז לז). — ואמר הפיטן: ותצו בת עש למשוך בצבה וכוכבים וכסילים סביב לרכבה (ר"מ אלשקר, סי' נב). — ואמר המליץ: סוסים רוכבים בצבים משוכים מבני אדם אויל מושל עלי חכמי לב (ר"י סטנוב, משלי אסף ב כו כד).