פעו"י, צַרְתִּי, צַרְתָּ, צָרִים, צוּרִי, תָּצוּר, וַיָצַר, נָצוּר, יָצֻרוּ, צוּר, צָר על האויב על עיר ואֶל עיר ואֶת העיר, העמיד אנשי צבא סביב לה לבלי תת לה יוצא ובא, למען להכריח את יושביה להכנע לה belagern; assiéger; to besiege: ואם לא תשלים (העיר) עמך ועשתה עמך מלחמה וְצַרְתָּ עליה (דבר' כ יב). כי תָצוּר על העיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה (שם שם יט). הנה געל בן עבד ואחיו באים שכמה והנם צָרִים1 את העיר עליך (שפט' ט לא). וישלח דוד את יואב ואת עבדיו עמו ואת כל ישראל ויחתו את בני עמון וַיָּצֻרוּ על רבה (ש"ב יא א). ונדב וכל ישראל צָרִים על גבתון (מ"א יה כז). ויעלה עמרי וכל ישראל עמו מגבתון וַיָּצֻרוּ על תרצה (שם יו יז). ויעל וַיָּצַר על שמרון וילחם בה (שם כ א). ויעל וַיָּצַר על שמרון ויהי רעב גדול בשמרון והנה צָרִים עליה עד היות ראש חמור בשמנים כסף ורבע הקב חרייונים בחמשה כסף (מ"ב ו כד-כה). ויעל שמרון וַיָּצַר עליה שלש שנים (שם יז ה). עלי עילם צוּרִי מדי (ישע' כא ב). ואז חיל מלך בבל צָרִים על ירושלם (ירמ' לב ב). וחיל פרעה יצא ממצרים וישמעו הכשדים הַצָּרִים על ירושלם את שמעם ויעלו מעל ירושלם (שם לז ה). בשנה התשיעית וכו' בא נבוכדנצר מלך בבל וכל חילו אל ירושלם וַיָּצֻרוּ עליה (שם לט א). והיתה (העיר) במצור וְצַרְתָּ עליה (יחזק' ד ג). ויבא וַַיָּצַר את רבה (דבהי"א כ א). — וצר על פלוני ואל פלוני: וישמע שאול את כל העם למלחמה לָצוּר אל דוד ואל אנשיו (ש"א כג ה). ויבאו וַיָּצֻרוּ עליו (על שבע בן בכרי) באבלה בית המעכה (ש"ב כ יה). וַיָּצֻרוּ על אחז ולא יכלו להלחם (מ"ב יו ה). הנני מסב את כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את מלך בבל ואת הכשדים הַצָּרִים עליכם מחוץ לחומה (ירמ' כא ד). — צָר מֻצב על העיר: וחניתי כדור עליך וְצַרְתִּי עליך מצב והקימתי עליך מצֻרוֹת (ישע' כט ג). אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נָצוּר עליה לוח ארז (שה"ש ח ט). — ובתו"מ: אין צרים על עיר של גוים פחות משלשה ימים קודם לשבת (ספרי דבר' רג). שמונים אלף רבוא בני אדם ושמונים אלף תוקעי קרנות היו צרין על ביתר (מד"ר איכה ב, בלע ה'). — ובסהמ"א: כשצרין על עיר לתפשה אין מקיפין אותה מארבע רוחותיה (רמב"ם, מלכים ו ז).

— נִפע', בינ' נק' נְצוּרָה, — עיר נְצוּרָה שהיא בְּמָצוֹר, שצר עליה האויב ולא יתן לצאת ולבוא: ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נְצוּרָה2 (ישע' א ח).