צַיצִי

* 1 או צוֹצִי, — הצפור מְצוֹצִי(ת), משמיעה קול: חמור נוהק והוא (שלמה) יודע מה נוהק, צפור מצוצי והוא יודע מה מצוצי (מד"ר שה"ש לפסוק א).


1 [ כך כנראה צ"ל ולא צוצי, כי הפעל נגזר כחקוי קול ציוץ הצפרים, ועי' ה. צִיץ. אמנם בסור' צוֹצִי.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים