ב. צִלְצוֹל

*, ש"ז, — כמו צִלְצַל בכלי נגון: צלצול1 היה במקדש, של נחושת היה והיה קולו ערב (ת"ר, ערכ' י:).


1 [פרש רגמ"ה: צלצול, קורין צימבש והן כעין ב גלילי נחושת ומכין זה בזה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים