א. צִלְצוֹל

* 1, ש"ז, מ"ר צִלְצוֹלִים, צילצולין, —  חגורה דקה, שלשלת קטנה לקשוט  Gurt, Kettchen; ceinture, chainette; girdle, chainlet: דומה זו לצילצול קטן שארג בו שני חוטין על שלושה בתים (תוספת' שבת יב א). ותחת החגורה נקפה, מקום שהיו חגורות בצילצול נעשה נקפים נקפים (שבת סב:). אבל לא התחיל בה (במלאכה) קודם י"ד לא יתחיל בה בי"ד אפילו צילצול קטן אפילו שבכה קטנה וכו' (ר' מאיר, פסח' נה:). היא (הסוטה) חגרה לו בצילצול2, לפיכך כהן מביא חבל המצרי וקושר לה למעלה מדדיה (סוטה ח:). לא שנו (שיכרך כהן על אצבעו שלקתה) אלא גמי, אבל צילצול קטן הוי יתור בגדים (ר' יהודה בר' חייא, זבח' יט.). הלבישו באונקלי וחגרו בצילצול, העמידו אצל המזבח, אמר להם לאחיו הכהנים, ראו מה נדר זה וקיים לאהובתו, אותו היום שאשתמש בכהונה גדולה אלבוש באונקלי שליכי ואחגור בצילצול שליכי (מנח' קט:). בקשה (ושתי) ליכנס אפילו בצלצול כזונה ולא הניחו אותה (מד"ר אסתר, להביא את ושתי).—  ובסהמ"א: צלצולין קטנים שעושין אותן העם בבית יד שלהן לצרור בהן מעות וכו' מותרין (משום כלאים) (רמב"ם, כלאים י יט). כרך (הכהן) על בשרו בגד שלא במקום בגדים כגון שכרכו על אצבעו או על עקבו, אם היה בו שלש אצבעות על שלש אצבעות ה"ז חוצץ ופוסל, פחות מכאן אינו חוצץ, ואם היה צלצול קטן הואיל והוא חשוב בגד בפני עצמו הרי זה פוסל ואע"פ שאין בו שלש על שלש (הוא, כלי המקדש י ח).



1 [גם בארמ' שבתו"מ ושבתרגומים צלצולא, ואולי אין כאן אלא מבטא נחצי של שלשול, שלשלת.]

2 [ועי' ערך *ג. צִיץ, הערה 2.]