*, ש"ז, מ"ר צִנִּים, צינים, צינין, —  מין דֶּקֶל שעצו קשה, Steinpalme;  palmier de bois dur ; stonepalm: ציני הר הברזל כשרות (סוכ' ג א). (מצא) קורדום מבקע בו עצים אבל לא צינים1 עצי זית (ירוש' ב"מ ב י).