א. צִנָּה

1, ש"ז, מ"ר צִנּוֹת, —  א) כמו מגן, רק יותר גדול ממנו, grosser Schild; grand bouclier; large shield: ולהבת חניתו (של גלית) שש מאות שקלים ברזל ונשא הַצִּנָּה הלך לפניו (ש"א יז ז). ויעש המלך שלמה מאתים צִנָּה זהב שחוט שש מאות זהב יעלה על הַצִּנָּה האחת ושלש מאות מגנים זהב שחוט שלשת מנים זהב יעלה על המגן האחת (מ"א י יו-יז). ערכו מגן וְצִנָּה וגשו למלחמה (ירמ' מו ג). ובאו עליך הצן וכו' צִנָּה ומגן וקובע ישימו עליך סביב (יחזק' כג כד). לבשי מכלול קהל רב צִנָּה ומגן תפשי חרבות כלם (שם לח ד). והשיקו בנשק ומגן וְצִנָּה בקשת ובחצים ובמקל יד וברמח (שם לט ט). החזק מגן וְצִנָּה וקומה בעזרתי (תהל' לה ב). גברי החיל אנשי צבא למלחמה ערכי צִנָּה ורמח (דהי"א יב ח). בני יהודה נשאי צִנָּה ורמח (שם שם כד). ועמהם בְּצִנָּה וחנית שלשים ושבעים אלף (שם שם לד). ויהי לאסא חיל נשא צִנָּה ורמח מיהודה שלש מאות אלף ומבנימין נשאי מגן ודרכי קשת מאתים ושמונים אלף (דהי"ב יד ז). שלש מאות אלף בחור יוצא צבא אחז רמח וְצִנָּה (שם כה ה). — ומ"ר: ובכל עיר ועיר (נתן רחבעם) צִנּוֹת ורמחים (שם יא יב). — ודמיון של שמירה והגנה על אָדָם, הוא צִנָּה לפלוני, שומר עליו מפני אויב: באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צִנָּה וסחרה אמתו (תהל' צא ד). — עֲטָרוֹ רָצוֹן כַּצִּנָּה: כי אתה תברך צדיק יי' כַּצִּנָּה רצון תעטרנו (שם ה יג). — ב) כֹתל מקֹרֶה מול החומה הנצורה להגן מפני המורים מעל החומה, Schilddach; tortue; testudo: בנותיך בשדה בחרב יהרג ונתן עליך דיק ושפך עליך סללה והקים עליך צִנָּה ומחי קבלו יתן בחמתיך (יחזק' כו ח-ט). — ובתו"מ: וג' ביהודה, צנן וחדשה ומגדל גד, צנן שהוא צינה וכו' (תנחו' תשא יג)צנה אני נעשה לו ולכל מי שחוסה בתורה2 (רשב"ל, שם נשא כג). החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי, אמר לו הקב"ה וכי למגן וצנה אני צריך, יהיו כמוץ לפני רוח, רוח אני נופח בהם והם פורחים (מדר' תהל' לה). — ובסהמ"א: הנותנים בגדיהם צנה מפני הצנה, והסוחרה מפני הקרה והקרח הנורא (ר"י חריזי תחכ' כט, 247). — ואמר הפיטן: קשרו צנתם וחגרו חניתם ואספו מחנותם (ר"א קליר, איך תנחומוני, קינ' ת"ב). — ואמר המשורר: וצר מכל פנה בחכמותיו ענה, ותפשי הצנה לפניו נבערים (תלמידי מנחם, לגבור בתעודה, שעה"ש 6). מצאוהו בני גלות לצור מעוז בעתות צר וחרב מפני אויב וצנה ממצוקות צר (רמב"ע, תרשיש א, 24). מגן אשו זה מפני קרח, גם מחמת חום זה יהיה צנה (שם ב, 36).



1 [לא נתברר מקור המלה, שאינה בלשונות האחיות, ובאשור' צִנִּיתָן (מ"ר או מ"ז) במשמ' מושכות.]

2 [נ"א: לכל מי שוא סוחר בתתורה (תנחו' בובר, נשא כז; ילק' שמע' תהל' תתמב).]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים