ד. צִנָּה
°, ש"נ, — קוץ וחוח1, ואמר המשורר: ערוגות ורדים תנה לך למצע ואל נא תשימם בצנות וצלצל, וקול סיס ועגור ויונה ותור טוב לך מנעים קול נבלים וצלצל (רמב"ע, תרשיש ג, 38).
1 [עי' גם בערוך ערך שברא.]
אולי הבחנת שדפי היוצר ותצוגת היצירות השתנתה. האתר נמצא בעיצומה של הסבה לתצוגה חדשה. בתום התהליך נספק הנחיות והסברים. אנו מתנצלים על חוסר האחידות ועל אי הנוחות הזמניים.