1 [המפרשים והמלונים ראו במלה קובה אף כאן לשון אהל וכפה, וכך הובנה המלה אף בגלגולים אחרים של אותו מאמר (עי' ב. קֻבָּה), הואיל וכנראה נשכחה הוראתה הראשון של המלה. אבל הסור' מורה על שרש קבא, קבי, במקום קוה (לשון יקוו המים) שבמקרא, וממנו קָבְיָא, קָבִיתָא במש' מקוה מים, בְּרֵכָה, ורק משמ' זו מתאימה לענין.]

2 [עי' בהערה הבאה.]

3 [כצ"ל ללא ספק, כמוכח מן ההמשך, ובט"ס נדפס קורות במקום קובות, ודברי ר"י עקנין מיֻסדים על הנאמר כתו"מ. ואמנם במאמר המובא לעיל מן הבבלי (תענ' ח:) בא בדפוס אחד של ה(ילקוט תהל' תשפט) קורה במקום קובה, וזו ט"ס, הואיל ולא הובנה המלה, עי' ד"ס, שם. וכאן נדרשת קובה כנראה אף כלשון נקיבת הרקיע, כלשון הכתוב נקבת במטיו וכו'.]