*, ת"ז, — כמו מְקֻבָּב, מְקֻבֶּה, עשוי בצורת קֻבָּה: קמור1, konvex; convex(e): והפרוש וכו' ישר או קבוב או עקמומי (ראב"ח הנשיא, יסודי התבונה ומגדל האמונה, כ"י, מובא באוצר המונחים הפילוסופיים לקלצקין ג, 257). והקמרון הוא המכסה הקבוב אשר יהיה על קצת התיבות כמו כסוי הארגזים וכו' ואמר כי כאשר היה זה הכסוי הקבוב תקוע עמו וכו' הנה הוא גם כן יחשב עמו (פירוש המשנה לרמב"ם, כלים יח ב).