קַבְּלָן

*, קובלן, ש"ז, —  א) מי שקִבֵּל עליו לעשות עבודה בשכר קבוע מראש: אבני כתף באות מכל מקום, והקבלן1 מביא מכל מקום (שביע' ג ט). אם היה שכיר נותנין לו לפי שכירותו, וקבלן נותן לו לפי קבלנותו (תוספת' ב"מ ט א). האריסין והחכירין והקבלנין הרי אלו יעשו אחרים בשבילן (מו"ק יא:). — ונהוג במשמ' מי שבונה בתים בקבלנות. — ב) מי שקִבֵּל עליו לשלם מלוה שלוה רעהו: יש נכסים ללוה לא יפרע מן הערב, וקבלן אע"פ שיש נכסים ללוה יפרע מן הקבלן (ב"ב קעג:), תן לו ואני קבלן תן לו ואני פורע וכו' (רב הונא, שם קעד.). הלוהו ואני קבלן וכו' (שם שם). — ובסהמ"א: יש חילוק בין ערב לקבלן כי הערב אין יכול המלוה לפרוע מן הערב אם יש נכסים ללוה וכו' וקבלן אעפ"י שיש נכסים ללוה יפרע מן הקבלן (ס' השטרות לר"י ברצלוני, 81). והלשון שבין הערב לקבלן, ערב הוא כגון שאמר וכו' והקבלן הוא כגון שאמר לו הלוהו ואני קבלן וכו' (שם שם). בלב שלם ובנפש חפצה וכו' נעשיתי לו קבלן גמור עבור פלוני בן פלוני שלוה ממנו כך וכך דינרין (שם, 83). צא ותבע נדנייך אצל חמותך ואצל הקבלנים שנתערבו עליה (תשו' רש"י יב, קבוצ' קונטרס', ו.). מלוה שבא לתבוע את הלוה ולא מצא לו נכסים אינו יכול לדחותו ולומר לו לך אצל הקבלן (רמב"ם, מלוה ולוה כו ג). יש הפרש בין ערב ובין קבלן, שהקבלן אומר לו תן לי ואני אתן הזהובים, זהו קבלן, והמלוה נפרע ממנו תחלה (ר"א הקראי, גן עדן, דין הערב, קצ). הקבלן אינו משתעבד אלא באחד מהדרכים הללו שאין חילוק ביניהם אלא לענין שעבוד כתובה (טוחו"מ קכט). אבל אם כתב בסתם ערב קבלן יד בעל השטר על העליונה (שם שם). קבלן לעולם יפרע ממנו תחלה אם ירצה (שו"ע חו"מ קכט טו). מלוה שבא לגבות מהקבלן ואין שטרו בידו וטען שאבד ולוה מודה שלא פרעו, וקבלן טוען שמא פרעך הלוה וקרע שטר חובו, ויש מי שאומר שהדין עם הקבלן (שם שם טז). הערב והקבלן אין טורפין ממשעבדי דלוה וכו' (שם שם כב). וליתר שאת וליתר עוז בא הע"ק עצמם על החתום, והערבים קבלנים עשו קנין חליפין ספר במקום ק"ס לאשר ולקיים כל הנ"ל (סדר תנאים, בס' נחלת שבעה סימן ח, קניגסברג, יא). והנה שמעון אחיו תובע הערבון מיד הקבלנים שהחזירוהו לראובן (אוצר נחמד ב, קפ). נכנסו ר' יהודה ור' מרדכי ערבים קבלנים ופרענים לר' שאלתיאל הנז' (שו"ת תורת אמת ששון נ, עד.). — ונק' מ"ר °קַבְּלָנוֹת: והוצרכה אלמנתו למשכן אותם הבתים ומשכנה אותם ונכנסו בשטר האלמנה ובתה שמחה והן קבלנות זו לזו (שו"ת הרא"ש צא א). —  ומ"י קַבְּלָנִית: נכנסת פלונית וכו' בעד בעלה הנזכר קבלנית פרענית וכו' (שו"ת תורת אמת ששון קכא, קלה.). —  ג) במשמ' מְקַבֵּל  דברים מן הגנב, Hehler; receleur; receiver: מעשה בשלטון א' שהיה הורג את הקבלנין ומתיר את הגנבי', והיו הכל מליזין עליו וכו', שאין הכל אלא מן הקבלנין (מד"ר ויקר' ו).



1 [במשנ' שבירוש':  והקובלן.]

ערכים קשורים